𝐈 𝐅𝐨𝐮𝐧𝐝 𝐘𝐨𝐮,𝐌𝐚𝐭𝐞/ 𝐁𝐓𝐒

-1-

-עולם נורקס-

נ.מ כללית:

״היונג!...קום כבר או שלא ישאר לך אוכל...״ נאמגון צעק ליונגי, ״יואו איזה תינוק!״ לחש נאמגון לעצמו בתקווה שלא שמע את זה, ״אני אולי רדום קצת אבל אני לא חירש!״ יונגי צעק מחדר השינה שלו, ״אז עם לא אכפת לך להזיז ת׳תחת שלך מחוץ למיטה כדי להתחיל את האימונים להיום אז זה ממש יעזור!״ טאה היתפרץ וצעק ליונגי בכעס,״אל תישכח שאני ההיונג שלך,דבר יפה!״ יונגי השיב בחוסר אכפתיות, ונאמגון גיכח מאחורי טאהיונג, ״יודע מה היונג אני אוכל את כול האוכל לא אכפת לי!״ טאה החזיר בעצבים,והתחיל לאכל

[ככה עבר כול הבוקר בריבים אחד עם השני]

נ.מ טאה:

״נאמגון היונג בוא נתחיל להתאמן יונגי היונג בטח יצטרף מאוחר יותר~״ אמרתי ביאוש כוזב, ״טוב יאללה, אמ~היום נעבוד על מיקוד הכוח שלך ואז נלך למחסן כדי להכין נשקים לכיתת הלימוד...״ נאמגון אמר לי,"פאק שחכתי מזה" לחשתי והדבקתי את הקצב של נאמגון שהתחיל להיתקדם מהר ויצאנו לאימון.

[נאמגון וטאה היתנדבו ללמד את אחת הכיתות בבית הספר היחידי בממלכה מאחר ואין להם מה לעשות בשאר היום..]

•בכיתת הלימוד•

״טוב אז אני טאהיונג, וזה נאמגון, בלי יותר מדי בלבולי שכל קחו את עצמכם לחצר האחורית וחכו שם אנחנו נביא את הנשקים.״ טאה אמר לכיתה בציווי וכולם עשו כדבריו.

•בחצר•

״טוב אז כול אחד בתורו יקח נשק,אתם רואים את המטרה שם?תכוונו את הנשק תתמקדו באמצע ותירו״ נאמגון אמר ואני הינהנתי מאחוריו, זה כל כך משעמם אין אקשן.....עברו כבר חמש דקות והכל הלך חלק, עד שאחד מהתלמידים החליט להתלוצץ וניסה לירות לכיווני! יותר נכון לירות עלי! וואי וואי הילד לא הבין למה הוא ניכנס.״תגיד ידפוק מה ניסית לעשות?!״ צעקתי עליו, ״נו אתה יודע זה היה סתם בשביל צחוקים אל תיקח קשה  לא משהו רציני סך הכל חץ קטן״ הוא ענה בשיא החוצפה ׳בואנה לדביל יש פה מסריח׳ חשבתי לעצמי ״ אה כן?,עם זה סתם אז גם זה בטח היה בטעות״ צחקקתי לעצמי והוצאתי את כנפיי הרחבות ,התלמידים נירתעו והתרחקו, והילד ניסה לברוח אבל אחזתי  בחולצתו ועפתי אל הגג הכי גבוה בבית הספר הזה ותליתי אותו שם על העמוד הגבוה ״אופסי, גם זה בסך הכל התלוצצות אתה לא חושב ככה?״ צחקתי והשארתי אותו שם, ״יאללה הולכים!״ צעקתי לנאמגון מלמעלה גם הוא פרש את כנפיו ויצאנו מבית הספר הזה, ״אתה לא חושב שקצת הגזמת בתגובה?״ שאל אותי נאמגון עם מבט דואג כמו תמיד.. ״נופ, לילד מגיע ללמוד לקח ונימוסים״ השבתי לו בשיא הכנות עם מבט חסר חרטה.....

-בנתיים בעולם סנוויל-

נ.מ ג׳ין

״ביי אופה, ביי אומה״ צעקתי להורי כשיצאתי לסיבוב עם ג׳אנגקוק סביב הממלכה, ״נו אז...ג׳אנגקוק מה אתה חושב על זה שנע~ג׳אנגקוק?! איפה אתה?!״ קטעתי את עצמי כי הבנתי שג׳אנגקוק לא לידי יותר

נ.מ ג׳אנגקוק:

יצאתי החוצה לסיבוב עם ג'ין היונג הוא התחיל לדבר ואז נפלתי אל אחד מהבורות שהיו בדרך ״ג׳אנגקוק?! איפה אתה?!״ שמעתי את ג'ין היונג צועק בדאגה[כבר אמרתי שגין מתנהג כמו אומה☻︎]

״היונג תירגע...אני בסדר רק נפלתי״ גיחכתי, ג'ין הגיע ועזר לי לצאת מהבור אבל כשיצאתי היסתכלתי על הבור וראיתי משהו שחור בתוך כל החול הידיים שלי זהרו באור כחול ופינו את החול מהפתח השחור שראיתי ״ג'ין היונג! בוא אתה חייב ליראות את זה״ צעקתי לו כי הבנתי שזה בעצם מבנה תת קרקעי ״טוב רגע אני בא״ הוא צעק והתחיל לרוץ לכיווני ״כן מה רצ-וואטדפאק״ הוא הופתע לגלות מיבנה תת קרקעי בממלכה של סנוויל מאחר ואף פעם לא היו כאלה... ״שלא תחשוב על זה בכלל! אל תנסה אפילו״ עוד לפני שהצלחתי להגיד משהו הוא קרא את מחשבותי ״אין אתה מכיר אותי כל כך טוב ומהסיבה הזאת בדיוק אני ניכנס פנימה, כי אני יודע שאתה לא יכול לכעוס עלי יותר משתי שניות״ את המשפט האחרון לחשתי ונכנסתי פנימה לאחר שפתחתי את מכסה הברזל עם כוחותי....ג'ין ניכנס אחרי כמובן, היה שקט מופתי אבל אז ג'ין צעק 

״פארק פאקינג גימין!?!?״

~~~~~~

פה אני אשאיר אותכם במתח♡♥︎

עם משהו לא מובן אשמח שתישאלו♡♥︎

.ועם אהבתם תצביעו

אמממ המון זמן שלא העלתי,אבל לא מצאתי את הזמן המתאים היה לי המון עומס וגם עוד כמה דברים אישיים אז מקווה שעדיין קוראים את זה חחחחח