פרק 44

206 10 2
                                    

נ.מ נייל
היא הסתכלה עליי
אני בטוח שהמבט שלי היה נורא
נשבר לי הלב
"נייל" היא אמרה והתקרבה
"אל תיגעי בי" אמרתי והלכתי
זרקתי את הזר על הרצפה
כאב לי
נסעתי הביתה
ונעלתי את עצמי בחדר
התיישבתי על קצה המיטה
המרפקים על רגליי
והידיים על הפנים
בכיתי
ממש בכיתי
נשכבתי על המיטה
שמתי לי מוזיקה
על הכי חזק
לא אכפת לי מכלום
הרגשתי שאני יכול לסלוח אבל זה כאב לי מדי
לא אני לא מסוגל כואב לי
שמעתי דפיקות על הדלת והתעלמתי
"נייל תפתח" שמעתי צרחות
"לא!!!"
"נו נייל זה ליאם בבקשההה!"
קמתי ופתחתי את הדלת
חזרתי למיטה ותקעתי את פרצופי בכרית
הוא סגר את הדלת והנמיך את המוזיקה
"נייל מה קרה?"
"אל ולואי, הם ביחד"
"לא הם לא הם רק חברים הכי טובים"
"כן חברים הכי טובים מתנשקים?"
"תקשיב, הם חברים הכי טובים ואתם נפרדתם ואתה יודע שזה כבר קרה להם? הם שם אחד בשביל השני
הם אפילו שכבו פעם עם אני לא טועה אבל זה רק כששניהם ממש אומללים זה לא מתוך אהבה אתה מבין היא אוהבת אותך..."
"טוב נגיד, עכשיו תצא"
הוא יצא
אולי הוא צודק
שמתי בגד ים
ולקחתי את הטלפון והאוזניות
שמתי את המוזיקה
ויצאתי החוצה עשיתי ריצה קצרה
של 2 קילומטרים
הורדתי את הנעליים אחרי הריצה
ונכנסתי לים
אחרי שעה בערך
הרגשתי חיבוק מאחורי
"סליחה" הסתובבתי
זה היה לואי
"אני אוהב אותך" אמרנו ביחד
צחקנו
חיבקתי אותו
הוא תמיד מגן עליי
והוא תמיד שם בשבילי ואני יודע שהם לא ביחד
חזרנו הביתה

אמת או חובהWhere stories live. Discover now