Even if it hurts 1

467 15 0
                                    

נ.מ איידן

״אני עייף״ רטנתי בזמן שישבתי ליד אריק שעוד הפעם היה בתוך הטלפון בשולחן. ״כן אה״ הוא אמר לפני שליזי לקחה ממנו את הטלפון ולא שכחה לנזוף בו את הנזיפה היומית ״לא באים עם טלפון לשולחן!" אמרה וכולנו אמרנו ביחד איתה כי זה מה שקורה כל בוקר ואנחנו כבר מודעים להתהליך , אריק רק נאנח ולקח את החביתה שליזי הביאה .

ליזי היא כמו האמא שלנו, אנחנו חמישה שותפים בבית אחד יחסית גדול.  הסבתות שלנו היו חברות מאוד טובות והן קנו לנו את הבית הזה במטרה שנכיר אחד את השני ושנמשיך להיות חברים גם אחרי שהן ימותו וגם כי הן כבר צריכות לטפל בעצמן ולא בנו,  למזלנו הן כולן עדיין חיות וגרות ביחד בבית אבות . ההורים שלנו מזמן ויתרו עלינו כבר מאז שהיינו קטנים בגלל זה הסבתות שלנו גידלו אותנו וככה כולנו  הכרנו  .

באתי להכניס מלפפון ועגבנייה לפה שלי אם לא הייתי צריך לזוז בגלל יד שכמעט נכנסה לי בפנים בשביל לקחת את הכריך חביתה שהיה על השולחן ,  הודות לרפלקסים המדהימים שלי שום דבר לא קרה לפרצוף היחסית נאה שלי .  לפני ששמתי לב מי זה אריק פלט ״וואו״ מהיר מהפה שלו האנטר , זה האנטר .

האנטר  זה הבן זוג שלי סליחה אקס הוא תמיד רב איתי על דברים מפגרים הוא  רכושני וקנאי וכל המערכת יחסים הזאת בכללי רעילה ממש אבל אני באמת באמת אוהב אותו ,
אנחנו בדרך כלל נפרדים די הרבה וחוזרים אחרי כמה ימים או באותו היום אבל הריב הזה היה אחר הוא היה שונה הוא היה... אמיתי.

״לך תזדיין״ פלטתי לפני שיצא מהדלת הוא בתגובה רק שלח לי אצבע שלישית ויצא מהדלת.

״וואו מה זה היה״ ניקול אמרה בזמן שליזי ישבה לאכול
והוסיפה ״כן הוא היה נראה ממש נסער שיצא״ .

אני בתגובה רק גילגלתי עיניים ואמרתי שנפרדנו אפחד לא היה מופתע כי כמו שכבר אמרתי נפרדו די הרבה.

BxB one shot Where stories live. Discover now