BxB one shot

Even if it hurts3

התכוונתי שלא לחשוב עליו באמת שכן, אבל אני לא יכול.

למה הוא לא בא היום לבית ספר ולמה הוא לא חזר הביתה, הרי הוא יודע שהיום סטייסי מכינה פסטה מוקרמת והוא לא יוותר על פסטה מוקרמת בחיים בחיים.

הוא אוהב את זה ככ, הוא אמר פעם שאם אי פעם נתחתן וזאת לא יהיה המנה העיקרית בחתונה שלנו הוא לא רוצה את זה ומבחינתו אפשר לבטל את החתונה .

מאט אמר לי שהוא סתם אגואיסט והוא בסל הכל רוצה לגרום לי לדאוג ולהשפיל אותי עד שאני ארד על הברכיים שלי ואתחנן אליו שנחזור ושאני לא יכול בלעדיו.

מה שנכון, אני לא יכול בלעדיו ואני יודע את זה והוא יודע את זה וגם מאט יודע את זה, מאט יודע את
זה הכי טוב מכולם. הוא תמיד היה שם שהיה משהו ביני לבין האנטר הריב הכי קטן על השטות הכי קטנה וטיפשית שיש הייתי הולך למאט ומתפרק. וכן אולי זה ״תינוקי״ אבל אני פיתחתי תלות בהאנטר.

אני לא יכלתי בלעדיו והוא כן יכל בלעדי, וזה בדיוק מה שהוא התכוון אליו האנטר התכוון לזה הוא רצה את זה הוא אוהב את זה שאני תלוי בו ושהוא לא תלוי בי .

״מאט, היי הלו״ ״

״היי, אתה צריך משהו?״

״למה אני מפריע?״

״לא פשוט אני מכין מנה חמה ואני צריך לדעת עד כמה זה חשוב ואם נוכל לעשות את זה מאוחר יותר כי בדיוק השיר שאני אוהב בא ואני רוצה להכין מנה חמה ולהנות"

״א- בכל מקרה תניח את המנה חמה בצד ותחזיר אותה למדף אני בא אלייך עם הפסטה של סטייסי."

״אבל כבר חממתי מים ופתחתי את האריזה״ . מאט אמר בקול בכייני.

״זה או זה או שאני יוצא למסע חיפוש בכל העיר. ״

״טוב נו במילא הפסטה של סטייסי עדיפה אבל רק שאני אדע שאנחנו מדברים על אותו דבר, אנחנו מדברים על ה- פסטה של סטייסי נכון?״

״כןכן ה-פסטה.״

״אוקי יופי.״

״עכשיו תפתח לי.״

״מה אבל-״

״ היי״ אמרתי בחיוך גדול שהוא פתח לי את הדלת עם מבט מבולבל על הפנים .
״איפה הפסטה אני רעב ?״ שאל בזמן שנכנסתי לבית.

מאט גר לבד , ההורים שלו היו צריכים לעבור עיר בשביל להיות יותר קרובים לסבתא של מאט כדי לעזור לה להגיע לבית החולים ולשמור עליה ומאט כבר עשה את הבגרויות פה ויש לו פה חיים, אז הם החליטו לקנות לו דירה קטנה יותר ואת שלהם הם השכירו .

״הנה תרגע קח״, ״לא אכלתי כל היום אני מת מרעב״ אמר ופתח את הקופסא בפראיות .

לאחר כמה דקות של שקט שבהן מאט זלל את הפסטה הוא פתח את הפה אבל הפעם לא בשביל עוד ביס .

״אז המלאך חזר? ״ שאל בטון מלגלג.
״לא איזה, הוא לא עונה לי וניסיתי מכמה טלפונים של כמה אנשים שונים״.

״אולי הוא החליט לעשות לכולנו טובה ולהעלם לתמיד״ אמר בפה מלא.
״כן ממש , כאילו הוא יעלם מהחיים שלי. עכשיו שהוא גם חושב שבגדתי בו, הוא יעשה לי את המ-״

צלצול טלפון קטע את דברי.

״הלו, מי זה?״

״היי איידן?, זה מייקל.״

״מייקל? מייקל של האנטר מייקל?״

״כןכן זה אני״ אמר בקול צוחק.

״הו היי מייקל, הכל בסדר? האנטר איתכם? הוא בסדר??״

שאלתי אותו בזמן שמאט גיחך ואני שלחתי לו מבט כועס.

״לא, כאילו אני לא יודע איפה הוא, בגלל זה התקשרתי אלייך רציתי לשאול אם אתה יודע מה איתו כי היינו אמורים להיפגש בבר של בן.״

״לאלא, לא ראיתי אותו כל היום, הוא גם לא היה בבית ספר.״

״הו אוקי, תודה .״

״ביי״ . אמר

״ביי״ .

״רגע רגע, הבר של בן היהודי?״ שאלתי

״כן, זה הבר האהוב עלינו אנחנו הולכים אליו כל יום בערך״.

״אתה יכול לשלוח לי את המיקום של הבר? שמעתי עליו המון אבל אפעם לא ידעתי איפה זה״.

״כן בטח, אם תשמע ממנו משהו תגיד לי כן? אני דואג לו .

״כמובן , ביי.

״ביי.״ ובזאת השיחה באמת נגמרה.

ממייקל:
*הבר של בן רחוב xxxx מספר xxxxx*

איידן:
תודה.

מייקל:
👍🏼

״הכל בסדר?״ מאט שאל.
״לא, האנטר לא הגיע לבר האהוב עליהם בצהריים.״
״בסדר תרגע, אמרתי לך הוא בטח רוצה לשחק אותה פגוע.״ אמר באדישות.
״לאלא מאט, זה רציני אני אומר לך.״
הוא בתגובה רק נאנח.
״עד כמה שהוא רוצה לגרום לי להרגיש רע עם ש״בגדתי״ בו הוא לעולם לא יעשה משהו שיפגע בכיף הפרטי שלו והוא כבר פגע בכיף הפרטי שלו היום הרבה , הרבה מאוד הוא לא בא לבית ספר, הוא לא חזר הביתה למרות שהוא יודע שהיום יום שלישי והוא לא הלך לבר שלהם ."

״מה אתה רוצה לעשות?״
״אני אתקשר אל הבר, אין לו עוד מקום אחר ללכת אליו ואם הוא לא הלך לחברים שלו הוא כנראה הלך לשם.״

״ו? תתקשר ומה יקרה?״  שאל בטון מיואש ״
״אני אענה ואשאל אם הם ראו אותו או יודעים מה איתו״ .
״טוב , אני כבר מיואש ממך.״ אמר והמשיך לזלול את הפסטה.

היי, שאלה מישהו קורא את זה באמת?🤭