BTS LIFE

פרק 8

וואו! כמה זמן לא כתבתי כאןןן
מקווה שאתם סולחים לייי!
מהפרק הקודם:
מספיק סיבות בשבילך?!?
מה!?!?!
שיט פאק לא הייתי אמור לספר לך!
ועכשיו לפרק הזה:
נקודת מבט ג'ימין:
"מה!?!?!?!"
אמרתי בהלם
"שיט פאק לא הייתי אמור לספר לך!!"
טאה אמר והכה בראשו
"מה לא היית אמור לספר לי? מתי כל זה קרה?!?? טאה מה קורה כאן?!!!"
"שום דבר לא קרה אוקיי פשוט תשכח מזה!"
טאה ענה בכעס
"למה לא סיפרת לי!?!"
אמרתי מתעלם ממה שענה לי מקודם
"לא משנה! זה לא עניינך אני הולך..."
הוא אמר
"טאה בוא לכאן מיד!"
אמרתי לו ותפסתי חזק בידו
והוא הבין שלא יוכל להתחמק מזה אז בא לשבת לידי על הספה והוא התחיל לבכות
ואז דיבר

"טוב... כששלחו לכם הודעה שאני במלון אוקיינוס זה לא היה אני זה היה הבן אדם שאנס אותי..."
הוא אמר ממלמל
"מה?!? אני לא מאמין שהאמנתי לו!
ידעתי שמשהו לא בסדר! מי הבן זו*ה הזה?!?"
אמרתי רתוח מזעם
"קו...רר..אי..םם  ל...וו יונג..לין"
הוא אמר מגמגם ומפוחד
"טוב אז אנחנו חייבים ללכת למשטרה!!"
אמרתי
"לא! לא למשטרה!"
הוא אמר עם מבט מבוהל
"ולמה לא?!?"
עניתי
"כי הוא אמר שאם אפנה למשטרה הוא יפגע בקוקי שלי"
הוא ענה ובכה חזק
"הכל בסדר שם למעלה??"
ג'ין צעק מלמטה מודאג
"כן הכל בסדר!"
צעקתי לו בחזרה
והוא ענה
"בטוח? אני יעלה עליכם!"
עניתי לו
"לא לא ג'ין הכל בסדר אל תעלה!"
והוא ענה
"טוב בסדר...."
וחזרתי להסכל על טאה ושאלתי אותו מודאג
"טאה מה עושים?!?"
"כלום..."
הוא אמר באדישות מזוייפת
"מה כלום!?!?! הבן זונה הזה צריך להעינש"
אמרתי סופר כועס
"בוא נלך לישון וזהו מחר היום הראשון ללימודים בבית ספר שלנו בקוריאה"
הוא אמר מנסה להכחיש  את השיחה שלנו
"טוב... אבל זה לא אומר שאני לא אנסה לעשות כלום!"
וטאהיונג שתק והלכנו לישון: