עבר שבוע מאז הפעם האחרונה בה ג'ונגקוק השתמש בטאהיונג לסיפוק צרכיו. הברונטי הקטן לא יכול היה ללכת למשך חמישה ימים לאחר מכן.
הוא זכר שקם בבוקר למחר, עם מיליון חבורות על גופו שהיה חלש, מוקף בגמירה של עצמו. הוא הרגיש כל כך הרבה גועל וליבו כאב כשלא מצא את המיועד לו לידו.
ככה זה היה במהלך כל השבוע. טאהיונג הורשה לישון בחדרו של ג'ונגקוק כך שהאלפא יוכל להשתמש בו בכל פעם שהזדקק לשחרור.
הפעמים היחידות בהן טאהיונג יכל לנהל שיחה עם אדם נחמד היו כאשר המטפל שלו, באקהיון, בא אליו, ניקה אותו והאכיל אותו.
טאהיונג עייף מהיחס הזה שכן לעומת צידו האנושי ששנא את המלך עם כל כוחו, צידו המיועד בכה ביאוש למיועד לו בכל יום ובכל לילה. האנושי החל להרגיש כאב חזק ביותר. הוא הרגיש את זה במיוחד באזור החזה שלו ובטנו.
החלק בו הכתף והצוואר התחברו, שרף וכאב. על פי באקונין (הערה: פראבבלי שם של ספר), כאשר מיועדים מוצאים האחד את השני, זה חשוב ביותר לסמן אחד את השני על מנת לתבוע את אהבתם, על מנת שהזאבים הפנימיים שלהם ידעו שהם סוף סוף יחד.
ובמקרה שלו... הוא לא היה מסומן עדיין. טאהיונג הבין זאת אך הכאב היה רב והוא הרגיש חסר אונים. הכאב והתסכול החלו להופיע והוא החל להתעייף מהמצב שלו.
"בוקר טאה... אתה מוכן ללכת להתקלח?"
האנושי הרים את ראשו לכיוון הדלת, יוצא לרגע מעולם מחשבותיו, כדי למצוא את באקהיון.
עכשיו, טאהיונג כבר לא שלח את החיוך החם שלו או הניפוף המתוק שלו. עכשיו, שפתיו היו חתומות לקו דק וגבותיו צרות. האנושי הרגיש את הרצון העז למצוא את ג'ונגקוק, להגיד לו להפסיק כי הצד האחר שלו כאב כל כך, הוא לא רצה שלצד האחר שלו יכאב.
"אני רוצה לראות את ג'ונגקוק. איפה הוא?" טאהיונג שאל, חלק ממנו היה אנוכי. כיוון שעכשיו הוא חייב להישאר עם 'המלך', זה הופך אותו להיות 'המלכה' ועל כן הוא ינהג כמו אחת.
באקהיון הרים את גבתו בהפתעה לפני שהחל לדבר,
"הוא בחדר כס המלכות ואתה יודע שכשהוא שם... אתה לא יכול לגשת עד שהוא קורא לך". האיש אמר בקשיחות לפני שהניח ידיו מאחורי גבו והשתחווה קלות מתוך כבוד.
האנושי הרגיש אפילו יותר כעס עכשיו.
"לא, אני רוצה לראות אותו עכשיו". טאהיונג התעקש והפעם, הוא החל להתרומם על רגליו. באקהיון, בצורה אינסטנקטיבית, העלה את מגננותיו,
"טאה.. אתה יודע איך המלך. אתה לא יכול לראות אותו, אלא אם כן הוא קורא לך". באקהיון נאנח בעצבות, חלק ממנו הרגיש רחמים לנער. הוא לא יכול היה אפילו לדמיין את המיועד לו מתייחס אליו באותה הצורה בה ג'ונגקוק התייחס לטאהיונג. וחלק ממנו הבין למה האנושי התנהג כך.
YOU ARE READING
The Alpha's Slave (VKOOK)- Translated Story
Werewolfהגורל לחש אל הזאב האדיר, "אתה לא יכול לעמוד בפני הסערה". אבל הזאב לחש בחזרה, "אני הסערה". This book isn't mine. The one who wrote it is @CaptainTae000. This isn't my cover. The one who made it is @C_L_R_. ספר זה מסומן כתוכן בוגר.
