תורגם על ידי C_L_R_ ועל ידי
תהנו:)
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
טאהיונג התפתל תחת הקשירה של החבלים שנקשרו בהדיקות סביב רגליו ומותניו. הוא בכה במשך השעות האחרונות שעברו, בגלל שהוא הותקף.
תשכח מזה.
רוב האנשים מהמחנה הדרומי הותקפו. הם החריבו הכל, שרפו בתים, הרגו אנשים תמימים.
הזאבים מעולם לא הגיעו למחנה על מנת להפריע, אבל הפעם הזאת הייתה שונה...
הם תפסו את טאהיונג, קשרו אותו וזרקו אותו לחלק האחורי של המרכבה, הם פשוט שמרו אותו שם. הצעיר רעד, גם בגלל שמזג האוויר לא היה נעים וגם מהעובדה שהבגדים שלו נהרסו מהטבח של אתמול. כאילו שבגדיו לא היו הרוסים כבר מספיק.
לא היה לו מושג לאן הוא הולך ולמה האנשים האלו היו צריכים אותו כל כך. הוא היה מפוחד ומאוכזב בעת ובעונה אחת, ולחלוטין לא הרגיש בסדר.
לפני שטאהיונג ידע את זה, המרכבה הפסיקה לנוע. מה שנראה שעות של נסיעה, סוף סוף עצר. הדלת נפתחה בחוזקה וחשפה איש גבוה ומפחיד עם שיער חום בהיר, ופניו נהפכו להבעה מפחידה. הוא משך את טאהיונג בעזרת החבלים שהיו סביבו והכריח את הנמוך לעמוד ישר. טאהיונג יבב בגלל הגסות ונשך את שפתיו בגלל הכאב שעבר בקרסולו. מועד ופוגש בעפר ובבוץ.
"אוך... באמת?" הגבוה נהם בעצבנות לפני שמשך את הבחור שנפל מצווארו, מכריח אותו לעמוד
כמו שצריך.
טאהיונג פשוט נשאר שקט במשך כל הזמן, אפילו שנדחף בחוזקה. הוא צלע, מנסה לא לעשות צליל של כאב כשהגבר הגבוה דחף אותו קדימה, מוביל אותו לאינשהו. כשהם עבדו, הוא ניסה להרגיל את עצמו לסביבה שלו. בפני עיניו הייתה טירה גדולה שנפרשת על קילומטרים ועמד גבוה ויפה.
איך הוא לא שם לב לזה קודם?
למרות שהטירה הזאת לא הייתה כמו הרבה טירות. בדרך כלל טירות נועדו להיות מתוקות, קסומות ומופלאות, אבל הטירה 'הזאת', איכשהו הייתה לגמרי ההיפך.
זה היה אפל, מקולל וקודר. גבעולים מתים היו בכל רחבי הטירה, קירות אפלים ועורבים ישבו. כמעט על כל אדן חלון. סימן של מוות.
טאהיונג צמצם את גבותיו כשהאיש הגבוה דחף אותו דרך צד הטירה, מוביל לאחור. הקטן היה כל כך מבוהל ומפוחד, הוא לא יכל אפילו לחשוב כמו שצריך. מאחורי הטירה היה שקט ביחס לצד הקדמי שלה. כל גבעול עשב היה ירוק ותוסס והעצים כיסו כל טלאי כמו עמק ענקי ויפה. הוא שכח את הפחד שלו. היופי והשלווה רוקנו אותו מכל לחציו.
לרגע קצר, הוא לא שם לב לזאב השחור, הענק, שרץ במורד הגבעה התלולה.. לכיוונו.
ראשו של טאהיונג החל לרעוד באלימות מפחד כשהלך לצעוד אחורה. מבטו ננעץ בזאב העצום שעשה את דרכו לעברו, הוא הספיק לקחת רק כמה צעדים לאחור לפני שנתקל בחזה קשיח. הוא הבין שזה היה אותו גבר גבוה וזה לא לקח זמן רב עד שאותו גבר דחף אותו, בחומרה, גורם לו למעוד שוב, אך הפעם הוא נפל על ברכיו.
ככל שהזאב התקרב, רעש הריצה התייצב לאט, הלב של הקטן החל להאיץ ולדפוק כנגד בית החזה שלו. החרדה השתלטה עליו והוא בלע את רוקו.
זה היה הוא...
הזאב האלפא..
טאהיונג רק שמע עליו מהסיפורים. סיפורים על דם, אלימות והרס. הזאב האלפא היה חסר רחמים, אדם שהרג את משפחתו שלו בכדי לשלוט בממלכה. האלפא הרג אנשים חפים מפשע רק בשביל משחקים והכיף האישי שלו...
משהו שהוא בחיים, לעולם, לא רצה להיות חלק ממנו.
טאהיונג צפה בו כשכל רגל גסה ושרירית של החיה צעדה קרוב אליו בביטחון וגאווה עד שרגליו עצרו בדיוק לפני הפנים שלו. טאהיונג יכל לראות רק את רגליו המעוצבות היטב, החיה התמתחה מעליו.
טאהיונג סירב לפגוש במבטו של החיה אפילו כשהרגיש את עוצמת בהייתו של החיה חודרת לתוך עורו עד ששמע נהימה נמוכה שהגיעה מגרון החיה. צמרמורות עברו בכל אינץ' בגופו ורעידותעברו במורד עמוד שדרתו.
הגבר הגבוה שילב את אצבעותיו לתוך הסנטר הרך של טאהיונג בכוח כה רב עד שראשו של טאהיונג הוכרח להסתכל למעלה, פוגש את עיניי החיה.
עיניים חומות עכשיו בוהות בעיניים אדומות כדם.
טאהיונג יילל בכאב מהכוח שהקרין החיה. כוח שהחליש אותו יותר ממה שכבר היה, זה גרם לו ליבב ממבט בודד של האלפא.
החיה בהתה בו כאילו היה חתיכת בשר... טרף שיאכל בפחות מדקה. זה, גרם לטאהיונג לנשוך את שפתו ולהתחמק ממבטו במהירות.
החיים הולכים להיות כל כך דפוקים מעכשיו...
----------------------------------------------------------------------------------
המלצה אישית ומהכותבת- כדאי שתלכו ותקראו את שאר הספרים שלה.
המתרגמת השניה (מתוייגת למעלה) מתרגמת את אחד הספרים שלה.
מומלץ!
YOU ARE READING
The Alpha's Slave (VKOOK)- Translated Story
Lupi mannariהגורל לחש אל הזאב האדיר, "אתה לא יכול לעמוד בפני הסערה". אבל הזאב לחש בחזרה, "אני הסערה". This book isn't mine. The one who wrote it is @CaptainTae000. This isn't my cover. The one who made it is @C_L_R_. ספר זה מסומן כתוכן בוגר.
