קטעי כתיבה וכאלה

קטע חמדמדי

לפני שאתם מתחילים לקרוא - הוואנשוט הזה מתקיים בעולם של הסדרה ״שי - רה ונסיכות הכוח״. לא, מי שלא ראה, זה לא יעשה לכם ספוילרים. אני אנסה לסכם את העולם כדי שתבינו✨ יש עולם. בעולם הזה יש נסיכות. לנסיכות יש כוחות מיוחדים. נטוסה היא נסיכה. עד כאן מובן? יופי.
השבט רעים. המרד טובים. פלומריה וסליניאס הן ממלכות בעולם של שי רה, ממלכות טובות.
מקווה שהבנתם✨
קריאה מהנה😽

״אז... מאיפה באת אלינו?״
שתי הבנות ישבו על גזע עץ שנפל ביער הגדול והירוק. האחת ששאלה את השאלה ישבה על קצהו, מנדנדת את רגליה מעבר לקצה, והשנייה ישבה, רגליה משוכלות, וידיה מתעסקות במה שנראה כמו חתיכת חבל. לקשור ולפרום, לסבך ולהתיר.
״פלומריה. אבל אני מניחה שאת כבר יודעת את זה. למה את שואלת אותי?״
הראשונה חייכה בעליזות.
״אני רוצה להתחיל שיחה. אנשים שונים מעניינים אותי.״
השנייה הרימה גבה, אבל המשיכה להתעסק בחבל. לקשור ולפרום, לסבך ולהתיר.
״אני לא אוכל לסייע לך בנושא הזה. אני לא דברנית גדולה מטבעי.״ היא גלגלה את עיניה ופנתה אל חברתה היושבת לצידה, בפעם הראשונה. ״אבל אני בהחלט אשמח ללמוד עוד עלייך.״
הראשונה קפצה מהגזע ונחתה בעדינות על האדמה המכוסה עלים. מבנה גופה היה אתלטי, שערה היה אסוף בשני גולגולים רפויים, ועיניה הירוקות נראו חומות באור בין הערביים.
״אז אני אלברט,״ היא קדה קידה מסוגננת והשנייה ציחקקה. ״לא אלברטה, לא אלברטינה, אלברט. נולדתי בסליניאס, והצטרפתי למרד לפני כמה זמן. אני מרגלת אחרי השבט.״ היא חייכה בגאווה, והשנייה גילגלה עיניים בחיוך. ״אני יודעת את כל זה כבר, את יודעת,״ השנייה אמרה, החיוך עדיין על פניה. ״אנחנו מרגלות ביחד.״ אלברט נשפה במורת רוח. ״נו, ווילו, תשתפי פעולה! זה יכול להיות נחמד...״
״טוב, נו,״ ווילו אמרה, מנסה להסתיר את השעשוע שלה. ״בלה בלה, אני ווילו, בלה בלה, אני מפלומריה, בלה בלה, דודה שלי היא נטוסה, בלה בלה-״ ״-רגע רגע רגע, דודה שלך היא נטוסה? מה?? למה לא אמרת לי?!?״ אלברט קטעה אותה, המומה.
ווילו גלגלה עיניים. ״נו באמת, זה לא כזה ביג דיל. היא רק דודה שלי. זה הכל.״
אלברט עדיין נראתה מתלהבת. ״את רצינית?! לא ביג דיל?! זה מדהים!״ היא פתאום נראתה מסוקרנת. ״ויש לך כוח? כמו של נטוסה?״
ווילו הסמיקה קלות. ״כן...״ היא הרימה את ידה, והחבל שהיא התעסקה בו, שעד אותו רגע היה בחיקה, התחיל לזהור באור סגול, תואם לצבע העיניים של ווילו. לפתע הוא התחיל לרחף, ונכרך בעדינות אך בתקיפות סביב מפרק ידה של אלברט, ואז, מלפני עיניה המשתאות של האחרונה, החבל התפצל לשניים ואסף את שערה הקצר והכחלחל של ווילו לקוקו רופף.
לאלברט לא היו מילים. ״זה- זה מדהים! איזה מגניב...״ היא מלמלה, בוהה במפרק ידה.
ווילו נאנחה ותפסה בידה של אלברט. ״נו בואי, אל תעשי מזה ביג דיל. יש לנו משמרת עכשיו.״ שמץ של חיוך עלה על פניה של ווילו. ״או שאני אצטרך לקשור ולגרור אותך.״
אלברט ציחקקה, ונתנה לווילו יד. ״בואי נלך.״

🩹🩹🩹🩹🩹🩹🩹🩹🩹🩹🩹🩹🩹🩹
(כן, פלסטרים. תתמודדו.)
אני פשוט מאושרת כל כך מהוואנשוט הזה✨
הן כאלה חמודותתתת
תשפפו ווילברט!
🔧🔧🔧🔧🔧🔧🔧🔧🔧🔧🔧🔧🔧🔧
(מפתחות אומים זה חמוד. תשנו את דעתי.)
אז אממ... לבקשת הקהל... תמונה של הצ׳ינצ׳ילות שלי!

זאת טייגר לילי (או בקיצור, טייגר) החמדמדית😻

וזאת לונה (על שם לונה לאבגוד😺) המתוקית😻
אמ וזהו✨
לילה מיאו לכם😽