the love of my life ~ Larry

part 21 - the love of my life

נקודת מבט: לואי

אתמול ישנתי אצל לוק. לא יכלתי לשמוע אותם מזדיינים, פשוט לא. אפילו שהארי אמר שהם לא יעשו את זה אבל אני כבר לא מאמין לו. הוא איכזב אותי, פגע בי, וגרם לי להרגיש כאילו אין בנינו כלום. אז נכון לעכשיו אין בינינו כלום אני לא מסוגל יותר, להתמודד עם כל המשחקים המטופשים האלה. או יחד או לחוד. אין באמצע. אני סיימתי עם זה.

״בוקר טוב לואי״ שמעתי קול עמוק אבל לא כמו של הארי. קול רך לוחש לי ונושק ללחי שלי. ״בוקר טוב לוקי״ אמרתי בחיוך, מסתובב לכיוונו ומנשק אותו בשפתיו. הרגשתי את גופי מתפוצץ מאושר, אבל לא כמו עם הארי.

הוא היה מופתע מהנשיקה. עוד לא התנשקנו לפני, כך שאני מבין את ההפתעה שלו. ניתקתי את שפותינו והוא תפס את פניי ומשך אותי לנשיקה ארוכה, טובה ועוצמתית. גופי קרס, ומעריכותיי השתגעו. אני מחבב אותו מאוד, אפילו קצת מאוהב בלוק. אבל אני לא מרגיש איתו מה שאני מרגיש עם הארי.

כן, זה קרוב לשם, אבל זה לא בדיוק שם. וזה מעצבן אותי שלא משנה מה אני עושה, אוכל, ישן, צופה בטלוויזיה או מנשק את לוק, הוא פשוט לא יוצא לי מהמחשבות. המחשבות עליו הן תמיד טובות או רעות או סתם מבולבלות. אני חייב להוציא אותו מהראש. אני ולוק בנתיים ממשיכים להתנשק בתשוקה ואהבה. עד שאנחנו לא נושמים והוא מנתק את הנשיקה.

״וואו זה היה... מפתיע״ שנינו אמרנו בתיאום מושלם. חייכנו, אפילו הגנבנו צחקוק קטן, והדבקתי נשיקה קטנה ורטובה לשפתיו. ״מה השעה ?״ שאלתי אותו מתמתח. ״אמממ״ הוא אמר והסתכל בשעונו. ״7:20״ הוא ענה ואני הנהנתי בחיוך קטן. ״תוכל להסיע אותי
לבית ספר ?״ שאלתי אותו באותו החיוך. ״כן בטח לולו״ הוא ענה. ולחיי האדימו. רק האחיות שלי קוראות לי כך.

״מ-מאיפה הבאת את זה ?״ שאלתי אותו ״יש איזו ילדה אחת בכיתה שלי היא לא בבית ספר שלך, מן הסתם... קוראים לה לוטי״ הוא אמר ואני הרגשתי את גופי נכנס ללחץ. לוטי ? היא איתו בכיתה ? הוא לא שם לב שלי קוראים לואי טומלינסון, ולה קוראים לוטי טומלינסון ? שאנחנו אחים ?! ״היא פעם אחת דיברה איתי... יותר נכון ניסתה להתחיל איתי- לא שאני זרמתי איתה כן ?!״ הוא קטע את עצמו, וגופי רעד ששמעתי את זה.

לוטי רוצה את לוק. אני לא יכול לעזות לה את זה. ״אח שלה התקשר, והיא ענתה לטלפון שהיא קוראת לו לולו.. אז חשבתי שזה יתאים גם לך״ הוא אמר. ה-הוא לא מבין שלוטי זאת אחותי ? שלי היא קראה לולו ? הרגשתי את העצמות שלי נשברות. ואת גופי קורס שנייה אחרי שנייה. ״לואי ?״ הוא שאל אותי ואני לא יכלתי לענות לו מההלם.