האח הגדול ← זיאם

האח הגדול ← פרק ראשון

"את חושבת שהוא חי?"

"לא יודעת שדון אירי אולי תעשה לו החייאה מפה לפה ותדע."

ליאם נהם בכאב, מקבל את תשומת הלב של השניים. ראייתו הייתה מטושטשת, ראשו כאב והחלק המלחיץ ביותר; הוא לא יודע מי אלה שני האנשים שהרגע חטפו אותו. כאשר מצמץ מספר פעמים, הוא ראה גבר בעל שיער ברונטי רוכן מעליו. במהירות ליאם התרומם מה שהשאיר את הגבר מובך על הרצפה.

הבחורה שעמדה כעת ליד ליאם פרצה בצחוק מתגלגל, "היית צריך לראות את הפרצוף שלך!"

הגבר הברונטי זעף, לא מתייחס אליה בעוד הפנה את מבטו אל ליאם המבולבל. "היי גבר, ברוך הבא לגיהינום." חייך, פורס את ידיו לצדדים ורומז לליאם לחבק אותו. בצעדים מאוד מובכים ליאם התקדם אל הגבר וחיבק אותו, תחושה מוזרה מעקצצת בגבו והוא נושף בהקלה משום מה.

הם התנתקו, "מה זאת אומרת גיהינום? מה זה המקום הזה?" החל לתקוף בשאלות. הפאניקה עוטפת אותו לאט לאט, חונקת עם חיבוקה ההדוק את ריאותיו אשר מתחננות לאוויר. הבחורה זקפה את ראשה אל עבר הבחור השני במבט נוזף. "יופי אידיוט. עכשיו הוא בטוח שאנחנו פסיכים והמטורף שחטף אותנו הוא בעצם אנחנו!" קראה בכעס וסטרה לו בחוזקה, מתנשפת.

ליאם גיחך, "ממש מועדון דרמה פתחתם פה. חשבתם להיות שחקנים בטלנובלה?" עקץ, מחייך ביהירות.

הבחורה בעלת העיניים הירוקות שלחה לו מבט רושף, מתקדמת לכיוונו. "תקשיב טוב יא חתיכת אפס שחש את עצמו" החלה לנזוף, נועצת את אצבעה בחזהו בתוקפנות "אני לא יודעת מי אתה אבל אל תשאיר רושם של חרא מתנשא. זה לא יעבוד לך פה. תאמין לי." הזהירה, מוודאת עם מבטה שליאם הבין את דבריה והשני רק גמע את רוקו בלחץ והנהן במהירות.

ליאם חיבר את ידיו ביחד, "טוב, בוא ניישר פה כמה קווים" החל בדבריו, חיוכו מזויף "מי אתם, מה אני עושה פה ולמה את כלבה?" החווה עם ראשו אל עבר ירוקת העיניים, מיד לאחר מכן קיבל גלגול עיניים בחזרה. "קוראים לי אמנדה חתיכת ג'ירפה." החזירה את אותו החיוך לליאם והגבר בעל העיניים הכחולות פרץ בצחוק מלבב.

"היא הכניסה לך אחת אחי," בעל העיניים הכחולות אמר, נותן אגרוף חלש לכתפו של ליאם. ליאם רק גלגל את עיניו באדישות. "ואיך קוראים לך? שדון אירי?" התגרה כיוון ששמע חלק משיחתם של השניים. הפעם היה תורה של אמנדה לפרוץ בצחוק והשני רטן בנו לבין עצמו כאשר שפתו התחתונה מובלטת.

"זה נייל.." מלמל ברוגז, מבטו עדיין כועס אבל חמוד. ליאם הנהן, מזכיר לעצמו שעכשיו שהוא תקוע כאן לפחות יהיה מעניין עם שני אלה. "אז.. מה אני עושה פה ואיך לעזאזל כולנו הגענו לכאן?" שאל בחיוך והשניים האחרים החליפו מבטים בניהם.

"נגיד לך בכנות.." החלה אמנדה בעוד נייל המשיך אותה "אין לנו שמץ של מושג!" קרא בחיוך והוציא נצנצים מהכיס שלו, זורק אותם לאוויר. ליאם השתעל במעט והחל להילחץ "מה זאת אומר אין לכם מושג? אתם לא כזה גרים פה?!" שאל, הלחץ נוכח בדבריו. נייל נטה קצת לכיוון אמנדה "אני חושב שהוא בשלב של להתחרפן.." לחש לה, אך ליאם ראה את תזוזות השפתיים שלו. טוב, גם זה בקושי אבל עדיין הוא הבין.