I don't care (larry stylinson)

הוא חמודד

נ.מ הארי

"לואי"

"הארי אנחנו נוכל לדבר על זה אחר כך בבקשה אני לא רוצה ליד הילד בבקשה"

לא יכולתי לסרב לו אני מבין שזה לא מתאים ליד הילד התכופפתי לגובה של הילד "איך קוראים לך חמוד" הסתכלתי על לואי שצופה בנו "קוראים לי פרדי ומי אתה" הוא היה כל כך חמוד באמת "אני הארי" הסתכלתי בעיניו "הארי אתה חבר של אבא כמו דוד ליאם" "לא פרדי אני ואבא חברים בצורה אחרת" הוא שיחק בתלתלים שלי "אהה יש לך הרבה שיער אתה יודע" אני יכול להגיד רשמית שהילד חמוד "כן אתה אוהב את זה" "כן זה חמוד" הרמתי אותו על ידיי "אז פרדי אכלת ארוחת ערב" "כן אכלתי אממ פיצה ואממ קולה אבל אל תספר לאבא לואי כי הוא לא אוהב שאני שותה קולה" הסתכלתי לכיוון לואי עם מבט מאוכזב "לואי למה אתה לא נותן לו לשתות קולה" הוא הסתכל עלי והתקרב "כי קולה זה לא בריא אדוארד סטיילס" פרדי הסתכל במבט תמים ומבולבל "מי זה אדוארד" שנינו צחקנו "זה אני" הוא הסתכל במבט מבולבל מעט "לא אתה זה הארי  
כן אבל השם השני שלי זה אדוארד כמו ששלך זה ריין ושל אבא לואי זה ווילאם "הוא הסתכל במבט מבין "אהה טוב"

 לואי התקרב אלי ולקח את פרדי "טוב בחור קטן זה הזמן לישון הארי איפה הוא יוכל לישון" חשבתי על מקום שיהיה פרקטי בשבילו "הוא יכול לישון בחדר אורחים שמול החדר שלי" "אוקי הארי אני אעלה אותו לישון" "אבא לואי אני רוצה שהארי ישכיב אותי לישון" לואי הסתכל לכיווני "אני אשמח בוא קטני" לקחתי את פרדי לידיים שלי ועלינו במדרגות שלואי מאחורי "אני לא קטני אני גדול" "נכון אתה ענק עכשיו נלך לישון" נכנסו לחדר והשכבתי אותו על המיטה  התיישבתי על המיטה ולואי אחרי "אתה רוצה שאני אספר לך סיפור" "כןן" הסתכלתי עליו ואז על לואי 

"טוב אז פעם הייתה ילדה שקראו לה לילי  והיא אהבה ילד שקראו לו בארי בארי היה נסיך והיה לו מלא משרתים ולילי הייתה נסיכה עם מלא משרתות יום אחד הם הלכו לגן של הנסיכים והם התאהבו אבל אז הגיע הנסיך הרע ניקי והוא רצה את לילי לעצמו ואז הנסיך בארי שמר על לילי ואז הם התחתנו והיה להם ילד קטן הסוף"

פרדי הסתכל עלי "זה היה מאוד מעניין אולי יום אחד אני גם אמצא לילי משלי" לואי הסתכל עליו "אני מבטיח לך שיהיה לך לילי משלך יום אחד" הסתכלי על לואי "טוב אז פרדי לילה טוב אם אתה צריך משהו החדר שלנו ממש ממול אז אנחנו נהיה שם אם יש משם רעשים אז תדפוק קודם טוב" לואי הסתכל עלי והניד את ראשו כלא מאמין "כן פרדי לילה טוב" לואי אמר ויצאנו מהחדר

לואי הסתכל עלי במבט מאוכזב והלכנו לחדר שלי "רק שאדון הארי ידע שלא יהיה רעשים הלילה" "למה" אמרתי ועשיתי פאפי פייס "כי הבן של לואי ממש חדר ליד" כן אנחנו צריכים לדבר על זה "אמרתי עם פרצוף רציני "כןן אממ" התיישבנו על המיטה "מתי רצית שאני אדע על זה לואי מה שליאם היה מספר לי אתה מבין שהייתי אמור לדעת מזה מתישהו" הוא הסתכל וראיתי שהוא מחזיק את הדמעות "הארי אני מצטער אני פחדתי שזה יהרוס לנו את הקשר רציתי לספר לך על זה עוד כמה ימים אבל" הוא אמר ובלע את רוקו וניסה לעצור את דמעותיו משכתי אותו אלי לחיבוק "לאב זה בסדר לבכות" הוא הסתכל עלי "אם הוא מפריע אני אביא אותו לאמא שלי באמת רק תגיד" "לאב הוא לא מפריע אל תדאג הוא חמוד מאוד אני פשוט חושב שזה היה מוזר לקבל את זה בבום" נשקתי לשפתיו "אני מבין סליחה" הוא אמר והלכנו לישון