תהיה שלי

פרק 7

#נ.מ קאם#
התעוררתי עם כאב ראש, חם לי ולא הצלחתי לזוז, נבהלתי ואז אני שם לב שמישהו מחבק אותי.
הסתובבתי לצד השני לראות מי מחבק אותי, ואני רואה את אדריאן לא אשקר הסמקתי, אני מחבב אותו, פלוס פלוס, אוקי אני אוהב אותו, אבל שלא יעלה לו.
נישקתי אותו ״בוקר טוב״ לחשתי ושיחקתי עם השיער בראש שלו.
״אוי אני לא יכול יותרררר״ אדריאן פתאום צעק
נבהלתי ״אתה ערר?!?!? תחמן אחדדדדדד״
״אתה כזה חמודד בייב לא יכולתי״ הוא חיבק אותי ונישק אותי באף.
מוזר לראות את אדריאן מביע ככה רגשות אבל היי אלו רגשות שאני אוהב.
הסמקתי הפעם יותר.
״בוקר טוב יקירי״ אדריאן אמר
״אתה חצוף אבל בוקר טוב לך״ אמרתי עם חיוך צדדי.
״אני רוצה נשיקת בוקר טוב״ אדריאן דרש ועשה צורה של נשיק בשפתיים
״תבקש סליחה על זה שעבדת עלי ואז״
״סליחה אהובי אבל אני עדיין חושב שזה היה חכם אתה היית כזה רגוע וחמוד״ הוא הגן על עצמו
הוא עדיין חיכה עם השפתיים אז נישקתי אותו נשיקה קטנה.
הוא כנראה לא הסתפק כי הוא משך אותי חזרה אלי ונישק אותי חזק יותר אבל עדיין בעדינות, הוא ניסה להכניס לשון לפי, דחפתי אותו ממני ״אין כניסת לשון עד שלא נצחצח שיניים״
הוא גלגל עיניים וקם כמו ילד שאמרו לו שלא יקבל קינוח אם לא יסיים לאכול.
קמתי אחריו ונכנסתי לצחצח שיניים איתו , סיימנו.
״עכשיו מותר לי לנשק אותך מר ׳לא נתנשק עד שנצחצח שיניים׳ ״ אמר
״כן״ צחקקתי
הוא דחף אותי לקיר, אך הגן עלי שלא אקבל מכה. הוא נישק אותי טיפה יותר באגרסיביות ממה שהיה במיטה אבל לא היה לי אכפת, גם עכשיו הוא ניסה להכניס את הלשון שלו אך הפעם אישרתי לו כניסה.
אחרי בערך חמש דקות של נשיקה הוא עצר ״קיבלת את מה שרצית?״ צחקתי
״אוי שקט״ הוא אמר ויצא מהשירותים
הוא לבש עליו טרנינג אפור ללא חולצה, אם להיות ענה העדפתי אותו ללא חולצה.
אני נשארתי עם הקפוצ׳ון כי הוא עבר לי את התחת אז זה היה בסדר וגם כי היה לי נעים.
״מה אתה רוצה לאכול לארוחת בוקר?״ אדריאן שאל אותי
״אממ לא כזה משנה לי, אני לא כזה רעב אפילו״ עניתי
״אין דבר כזה לא רעב אתה רזה ואני אגרום לך לרצות לאכול״ הוא אמר ברצינות
״אוקיי״ לחשתי
נושא האוכל תמיד היה לי קשה, פעם הייתי לא אוכל כי חשבתי שלא מגיע לי לחיות, ההורים שלי לא היו מחשיבים אותי באוכל בבית, לא היה לי ביטחון עצמי באותה תקופה,לא אהבתי אף פעם אוכל, היה לי קשה.
זה לא היה דבר חיוני בשבילי חוץ מלחיות
קשה לי לאכול, קשה לי.
התחלתי להזיל דמעות בלי שידעתי אפילו.
״אהובי, למה אתה בוכה?״ אדריאן מיהר לבוא מהמטבח וחיבק אותי, בכיתי עוד יותר
אדריאן לא אמר כלום רק חיבק אותי ונישק אותי נשיקות קטנות.
״אל תבכה אהובי קשה לי לראות אותך ככה״
אחרי עשר דקות פחות או יותר הפסקתי לבכות ורק שכבתי על אדריאן ונשענתי עם הראש שלי על חזהו.
הוא המשיך ללטף אותי ולא אמר דבר רק היה שם
״אתה רוצה לספר לי למה בכית?״ הוא שאל בשקט והמשיך ללטף לי את הראש
לא עניתי והוא הבין שזה כנראה לו, ״סליחה״ אמרתי בלחש ממש הופתעתי אפילו שהוא שמע את זה.
״זה בסדר, אבל כשיבוא היום ותרצה לספר לי אני אהיה כאן ואקשיב ,בייבי״
ירדו לי עוד כמה דמעות
הוא הרים אותי אליו ושם את הפנים שלי מולו, הוא ניער לי את הדמעות ונתן לי נשיקה. ״די לבכות בייב, בוא נלך לאכול, ועכשיו ברצינות מה אתה רוצה לאכול?״ אדריאן שאל
״לא יודע״ עניתי בלחש
״אני יודע״ אדריאן חייך בגאווה 
״פנקייק נשמע לך טוב?״ המשיל וחייך אלי חיוך מתוק
הנהנתי במרץ,תמיד אהבתי פנקייק זה מתוק ופריך רך רך ויש לזה טעם של גן עדן עטוף ברוטב מתור וטעים
אדריאן צחק מתגובתי ״כן המפקד״ אמר בציניות והמשיך לצחוק ,יש לו צחוק מדבר אז גם אני מודה שציחקקתי קצת.
״טוב, אתה רוצה בינתיים שאני אשים משהו בטלויזיה?״ הוא קם בעדינות וסידר אותי על הספה בסלון
״אני יכול להשים לעצמי״ צחקתי
״אוקיי המפקד״ צחק והתקדם למטבח ,בהיתי בו בזמן שהלך, הוא מושך בצורה רבה וואו.
כבר וויתרתי על לשים משהו בטלויזיה ופשוט בהיתי באדריאן מכין פנקייקים, כשהוא עירבב את הבלילה זה היה וואווו
הוא שם לב שאני בוהה בו שיט, הצילו.
״נהנה מהנוף יקירי?״ הוא צחק עלי
הסמקתי והייתי ליטרלי עגבניה.
הוא התקדם לכיווני ונתן לי נשיקה קצרה אבל הפעם אני רציתי יותר אז משכתי אותו אלי ונישקתי אותו באגרסיביות הוא לא התנגד להפך אני חושב שהוא אהב את זה.
באתי לעטוף אותו עם הרגלים שלי אבל הוא הוריד אותי
״הייתי יותר משמח להמשיך אבל יש לי פנקייקים לעשות לך אדוני״ הוא אמר וצחק
״אני משחרר אותך״ צחקתי איתו
״תודה לך אדוני״ הוא נישק את ידי והמשיך להכין את הפנקייקים.
אני עמדתי ולא יכולתי לזוז, הוא נישק לי את היד כאילי אני אוצר הייתי כל כך חסר מילים, זה לא קרה לי ,אף פעם לא נישקו אותי בעדינות כזאת זה היה.......מקסים.
אחרי שיצאתי מההלם חזרתי לשבת על הספה והפעם הדלקתי את הטלויזיה, שמתי את הסדרה אן עם הצמות (דבר הכותבת, מומלץ ביותר) נרדמתי אני חושב כי אחרי חצי שעה אני מרגיש נשיקות על הצוואר שלי ״בוקר טוב בפעם השניה אהובי, הפנקייקים מוכנים״ הוא לחש והמשיך לנשק אותי
״אוקי אני קם״ צחקקתי כי הוא דיגדג אותי.
קמתי ,אדריאן נישק אותי והוביל אותי למטבח
״בבקשה נסיכי יפה התואר מקווה שתאהב את זה״ הוא אמר ועשה את עצמו משתחווה.
צחקקתי ולקחתי פנקייק שמתי עליו המון סירופ מייפל ואכלתי, זה היה וואו בחיים לא אכלתי פנקייק כזה ,ברצינות זה היה מדהים ״מדהים״ התענגתי על הטעם הרך הזה
״אני שמח שאתה אוהב, מתכון סוגי במשפחה״ אמר בציניות
״אני מבין למה״ עניתי לו ברצינות והמשכתי לאכול.
סיימנו לאכול ,השעה אחת עשרה בבוקר ואדריאן אמר שהוא צריך ללכת לעבודה.
הוא עלה למעלה להתלבש ואני שטפתי כלים למרות שאדריכל אמר לי לא אבל הרגשתי לא נעים.
אדריאן סיים להתלבש והוא היה יפיפיה, הוא לבש חולצת גולף קצרה בצבע שמנת כהה ומכנס מחויט בצבע חום, זה הבליט את השיער הבהיר שלו בצורה טובה.
קלטתי שאני שוב בוהה והסמקתי, ״אני רואה שהתלבשתי יפה״ הוא צחק והתקרב לתת לי נשיקה .
״ביי בייב אני אחזור בארבע, אתה יכול להשאר כמה שתרצה אבל אם לא תרצה תגיד לאנטוניו שייקח אותך.״
״אוקיי ביי״ צחקתי ונישקתי אותו נשיקה אחרונה
הוא החזיר נשיקה ואמר לי שוב ביי.
———————————————————————
אמרתי ואני משתדלת לעלות יותר, תהנו מעוד פרק♥️