SketchbooK

9

מה קורה חברים?

בהתחשב בזה שבמשך פאקינג ארבע שעות הידיים שלי שירבטו תשובות למבחן בהיסטוריה, לא האמנתי שאני אחזיק עיפרון.

התנצלותי הכנה לנפוליאון בונפרטה הראשון, אף אחד ברחוב לא ישאל אותי על המקום שנולד בו (בקורסיקה, למי ששאל).

בכל מקרה, הציור הבא נאלץ לשכב 4 ימים שלמים בתיק המרופט והמאובק של המורה השטנית שלי להיסטוריה (כן, כן, כמו בסרטים).

וזה בגלל שציירתי בזמן המבחן. 

נראה לי שהציור היה מתקמט עם החבילת טופים הדביקה והמעופשת שלה *למצטיינים*, ועם ערכת איפור שנקנתה ביד שניה מאדם וחוה.

אך למזלי, המורה הסכימה לתת לי בחזרה:

הציור הזה גורם לי לתהות איך היא צברה את הצלקות בכזאת מיומנות מרשימה.

היא נראית כמו אחותי כשאני לוקחת לה את אחד מהבגדים שלה (רמז: לא מומלץ). או כמוני כשגונבים לי מהחטיף מהיד שלי (רמז: מאוד לא מומלץ).

בכל אופן, די אהבתי אותו. האופן שבו היא מחזיקה את השוט והמבט הרצחני של 'אם תבהה בי תגרום לי להניף את היד שלי'.

אז לא כדאי לבהות בה. 

טוב, בה בי. אנשים. בני תמותה. גמדים. ענקים. פיות. חצויים. לעדים. לא-עדים. מוגלגים. כשפים. הוביטים. אלפים. חייזרים והאלה- שהם-לא-כלום (אני כזאת).

(אה. פרסמתי סיפור חדש שהקלדתי אותו די הרבה זמן.. אשמח אם תקראו ותצביעו)