מי רצח את שרון וייס?

פרק 1- נכנסים לעלילה

הסיפור שאני עומדת לספר לכם מתחיל לפניי 12 שנים,
בוקר אחריי שנרצחה שרון וייס, הבחורה הכי יפה בכל שכבת י"ב בתיכון חדש שבעיר תל אביב,
עייניה היו ירוקות ושיערה אדמוני גלי וארוך,
תווי פנים קטנות ומשורטטות עם אף מעוטר בנמשים.
כשהגיעו התלמידים בבוקר הם הבחינו במודעת האבל שתלוייה על קיר בית הספר,
מכל התלמידים תלמידה אחת שמה לב לזה במיוחד
זאת הייתה חברתה ספיר,
עד לא מזמן היו השתיים צמד בלתי נפרד,
היא הייתה בטוחה שזאת מתיחה אכזרית עד שהמורה ללשון רעות נכנסה לכיתה והסבירה לתלמידים שאתמול שרון נעדרה ונעשו חיפושים קפדניים על ידיי המשטרה עד שמצאו את גופתה מתחת לגשר נהר הירקון אך לא נמצאו רעיות או סימנים לרוצח אז המשטרה מבטיחה לעשות כל שביכולתה בכדיי למצוא את הרוצח אבל כעט כולם צריכים להיות זעירים כי הוא אינו נתפס עדיין וככל הנראה מסתובב חופשי. ספיר פנתה בהפסקה לשני החברה הכי קרובה שלה ושל שרון ז"ל " שני את באה לעזור לי לחפש את הרוצח אחריי הלימודים?" "השתגעת את רוצה שגם אותנו ימצאו בירקון? את מטורפת לגמריי?" ענתה שני,
"אין בעיה אם את לא תעזרי לי אני יעשה את זה בעצמי!" ענתה ספיר בכעס ובאה ללכת עד שהרגישה יד על כתפה והסתובבה לאחור,
זאת הייתה אמילי המוזרה שמתלבשת כמו בן,
שיערה היה מסופר בתספורת כרה צרפתי קצר ועינייה החומות בהירות היו מאופרות באיפור שחור מעושן.
"מה את רוצה? " שאלה בקוצר רוח,
"קודם כל אני מאוד מצטערת על מה שקרה עם חברה שלך שרון, ושנית במקרה שמעתי את השיחה שלכן ורציתי להציע לך עזרא בחיפושים" הסבירה אמילי,
"עזרא? למה שאני יצטרך ממך עזרא" ענתה בזלזול כשהיא מעיפה לאחור את שיערה הזהוב במבט של בוז,
"תראי, אבא שלי עד לא מזמן היה בלש פשוט שמאז שהוא נפצע הוא לא יכול יותר להמשיך כי הוא גם מבוגר, אבל זה כבר לא משנה כי יש לו ציוד שיכול לעזור לנו מאוד בחיפושים" הסבירה אמילי,
"אוקיי, אז אם את באה איתי את מביאה ציוד מאבא שלך?"
שאלה ספיר בהיסוס קל,
"כן, כמובן" ענתה אמילי והשתיים לחצו יד.
הגיע הצלצול של סוף היום וכל התלמידים בכיתה אספו במהירות את חפציהם ונהרו אל היציאה,
גם ספיר ואמילי יצאו במהירות משער בית הספר,
"את באה איתי על האופנוע?" שאלה אמילי את ספיר
"השתגעת, אני, איתך על האופנוע, את רוצה להרוג אותי היום?" ענתה,
" טוב אז תקחי אוטובוס כי אחריי הרצח של אתמול לא נראה לי שאבוש יסכים להסיע אותך לשם" גיכחה אמילי,
"טוב בסדר, תביא את זה" חטפה את הכסדה שהושיטה לה והתיישבה מאחורייה באופנוע.
השתיים הגיעו לזירת הרצח, האזור היה תחום בשרטים שהמשטרה שמה,
"את תחפשי שם ואני יחפש כאן" אמרה אמילי,
"אי אפשר ביחד? המקום הזה מלחיץ אותי" התלוננה,
" אל תיהי ילדה, ככה זה הכי יעיל, תתחילי לפניי שיגיעו ויגרשו אותנו מכאן" ביקשה.
השתיים התפצלו והחלו לחפש,
ספיר גיששה בין השיחים עד שהרגישה מישהו עם מעיל גדול תופס בידה השמאלית,
"אההה" צרחה בזמן שהבטן מתהפכת לה מרוב לחץ.
המשך יבוא...