אייקו היא ציירת תמימה בת 20 שמצאה את עצמה נכנסת לגנון וואטפד. איך יהיה המסע שלה פה? איך התנודה בין גנון וואטפד לעולם המציאותי ישפיעו עליה?
אז זה אמור להיות תקציר לספר חפירות בסגנון של אליס בארץ הפלאות, אז תתמודדו.
להסתפר ולצבוע את השיער שלי לסגול. אני פשוט מחכה לזה יואו נמאס לי משיער שטני.
אני באמת לא מאמינה ששכחתי לספר לכם על האהבה שלי לצבע לשיער, פאות והשנאה שלי לשיער טבעי. הנה אפצה על זה עכשיו.
אתחיל מהפאות כי זה קצת יותר קצר. אז באיזה כנס אייקון אחד לפני 5 שנים איזה דוכן אחד מכר פאה אדומה קצרה. אני ואחד האחים שלי הסתכלנו על הפאה והוא המליץ לי לקנות אותה. בהתחלה לא ממש רציתי, אבל משהו בה קרץ לי ללבוש אותה. בסוף קניתי אותה. איך ששמתי אותה על הראש שלי, התחילה להתפתח לי אהבה לפאות. יש לי כמה פאות ואני מסובבת איתן חופשי ברחוב כאילו זה השיער הטבעי שלי. באתי איתן לבית הספר ולאף אחד לא הייתה עם זה בעיה, אני מסתובבת עם פאה בצהל לפעמים. זה מאוד כיפי.
ועכשיו לצבע לשיער. הפעם הראשונה שצבעתי את השיער הייתה גיל 13 אבל זה לא קשור לסיפור שלנו אבל אני כן חייבת לציין את זה על ציר הזמן. זה היה לפני איזה 4 שנים בערך בקירוב לאייקון שהיה באותה תקופת זמן. אני, האחים שלי ואמא שלי הלכנו למספרה. משום מקום בזמן שאחד האחים שלי הסתפר אמא שלי שאלה אותי אם אני רוצה לצבוע את השיער שלי. אני ישר אמרתי כן במובן של "יאללה, ננסה". מפה לשם צבעתי את השיער שלי לסגול ונהניתי מכל רגע. פה התחילה האהבה שלי לצבע לשיער. צבעתי אותו לסגול, ורוד פוקסיה, כחול, צבעתי לבלונד לקצת זמן בגלל המחויבות האישית כי עשיתי את זה בבית ספר יסודי והעדיפו שאני אהיה עם שיער בצבע טבעי כדי לעודד ילדים לאהוב את היופי הטבעי שלהם. זה היה בית הספר הנחמד היחיד בכל העיר שלי שקיבל איכשהו את הצבע לשיער. חזרתי לטבעי שלי, השיער שלי נהרס, הסתפרתי ואחרי שנה שוב צבעתי את השיער שלי לכחול וסגול. ככל שצבעתי יותר, כך שנאתי את השיער הטבעי שלי יותר.
בלונד זה פאסה אם שואלים אותי. כן, אני מעזה לומר את זה כבעלת שיער שטני וגנים של רוסיה סטריאוטיפית
אני ואמא שלי ניסינו לשמור קצת על השיער שלי, אבל זה פחות עבד כי אני רציתי צבע לשיער וכל פעם שנתקלנו בצבע לא טבעי בחנות, אנחנו כזה:
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אחרי 3 שנים של צביעת שיער, שזה כל תקופת התיכון, הגיוס שלי התקרב. ועם הגיוס הייתי צריכה להחזיר לטבעי שלי כי זה פחות תקני בצהל צבע שהוא לא טבעי, והכוונה בלא טבעי היא כל דבר שהוא לא שחור, חום, בלונד כזה או אחר או כתום ג'ינג'י ואדום כזה או אחר. גם השיער שלי לא היה במצב הכי טוב, אז החזרתי לטבעי שלי. גם השיער שלי היה צריך שיקום אחרי הרבה צביעות.
