אייקו בגנון וואטפד

העצב השבועי שלי

השבוע אני עצובה בגלל קיי דרמה שנקראת my name. בנטפליקס הישראלי זה נקרא נקמה סמויה ואני לא מוכנה לקבל את השם הזה כי הוא לא מתאים למסר של הדרמה. ציפור הנפש שלי מחוררת כמו הרבה דמויות שנורו ונדקרו בסדרה הזאת.

על מה זה כי אובייסלי אתם חייבים לראות את זה:
אבא של יון ג'יוו הוא גאנגסטר מבוקש. כל המשטרה מחפשת אותו ברחבי קוריאה ועוקבת אחרי הפעילויות של ג'יוו בתקווה למצוא אותו. בעקבות כך, היא סובלת מבריונות בבית הספר. מתוסכלת בגלל שבית הספר רוצה להעביר אותה ומהשיאים אליהם הבריונות הגיעה, היא נושרת מבית הספר. היא מתקשרת לאבא שלה בערב יום ההולדת שלה, מתוסכלת מזה שהוא לא בבית ומכל המצב, ומוסרת לו שהוא לא אבא שלה יותר בעיניה. הוא עוזב את כל מה שיש כדי להגיע לג'יוו. אך כשהוא מגיע לפתח הדלת, הוא נרצח מול עיניה.

שואפת לנקום באדם שרצח את אביה, ג'יוו מצטרפת לצ'וי מוג'ין, ראש ארגון הפשע שאביה היה חבר בו. אחרי חמש שנים היא מצטרפת למשטרה תחת זהות אחרת כדי להשיג נקמה. ככל שהחקירות ממשיכות, ג'יוו מבינה שדברים הם לא כפי שחשבה.

ניסיתי לכתוב לזה תקציר נורמלי מהראש שלי, לא כל כך עבד. אני מקווה אבא שזה מספיק שכנע אתכם לצפות בדרמה הזאת כי היא נהדרת. ואם צפיתם באיטוון קלאס או בקיי דרמה "אמא" (יש גם גרסה טורקית), אתם תאהבו גם את זה. ובתאהבו אני מתכוונת שמהפרק הראשון תתחילו להשוות. ואז תבכו בפרק 8 למרות שחשבתם שלא תבכו ותרגישו שרימו אתכם ויש לכם חור ענקי בציפור הנפש שלכם.

אני מאוד מעריכה אץ השחקנים של הקיי דרמה הזאת, בייחוד של ג'יוו. וואו איך היו להם כוחות לשחק בהרבה סצינות שם? זה קשוח רצח. אולי שימוש במילה רצח זה לא רעיון מעולה... והסינמטוגרפיה מעולה. פרפקט.

אחפור על ויולט אברגרדן בהמשך כי אנימות זה הלב שלי והלב שלי בוכה כרגע.