Give me your hand

3

1.12.2018

״בסדר, אני יודע... אתה לא צריך״ שמע השחור השיער קול חולף לידו ובדיוק שחשב שהוא יעלם אותו בן אדם התיישב כנראה על ידו.
״אתה לא רואה שהספסל תפוס?״ שאל העיוור את אותו בן אדם וניסה לשמוע מאיזה כיוון בא הקול, ״אני חושב שזה מקום ציבורי אדוני״ אמר אותו קול.
ג׳ונגקוק עצם את עיניו כאשר הרגיש ‏את הרוח על פניו מתעלם מהבן אדם שיש לידו.
״אתה מוכר לי אתה יודע?״ אמר אותו אחד גורם לבחור עם המקל להביט בו בהרמת גבה, לא שהוא באמת ראה משהו, ״אולי ראית אותי בסופר או משהו״ אמר שחור השיער חוזר לעצום את עיניו ולתת לרוח לפגוע בפניו היפות.
טאהיונג הביט בבחור יפה התואר, סורק כל חלק וחלק בפניו וגופו.
״אתה זה שהתנגש בי ומעדנו יחדיו על הרצפה, זוכר!?״ אמר הבוגר מהשניים בהתרגשות, הצעיר רק הרים את כתפיו כאילו ולא נרגש לשמוע את אותו אחד שחשב עליו זמן מה.
״אתה הבחור הרזה הזה?, לא הספקת לומר לי את שמך״ אמר ג׳ונגקוק פוקח את עיניו ומסיט את עיניו לעבר הבחור, טאהיונג הסתכל על השני שרק הביט לצד הנגדי שבו אף אחד לא היה וציחקק.
הדוגמן התקרב לעיוור ונגע בכתפו החסונה, ״אני כאן״ אמר וציחקק קצת יותר חזק ממקודם גורם לג׳ונגקוק להביט עכשיו לצד שבו הוא היה נמצא.
״כל הזמן הזה דיברתי אליך אבל גם לא אליך?״ שאל הצעיר במעט בלבול, טאהיונג הניד את ראשו לחיוב אבל כאשר הצעיר הרים את גבתו כאחד שחיכה לתשובה טאהיונג נזכר בעיניו האפורות שנטעו מעט לתכלת הוא ענה לו בחיוב.
עברו מספר דקות של שקט, כל אחד חשב על מה כדאי לו לומר.
טאהיונג חשב על להזמין את הצעיר ממנו לאכול אך פחד לקבל סירוב.
״יש פה מסעדה ממש טעימה בקצה הרחוב, אשמח אם תשב איתי לצהריים״ אמר לבסוף טאהיונג עוצם את עיניו כאילו ופחד שהעיוור יתפרץ ויסרב לו, ״כל עוד אתה משלם אין לי בעיה״ אמר ג׳ונגקוק לאחד כמה דקות של שקט.

״אני סתם צחקתי איתך, טאהיונג.״ אמר העיוור גורם לשני להרים את מבטו מצלחתו ולעקם את שפתיו, ׳למה הוא מתכוון?׳.
שחור השיער ציחקק מעט והסביר, ״כשאמרתי שאתה תשלם על הכל, סתם צחקתי.
אני לא כזה מגעיל, אם אפילו תרצה אוכל לשלם על הכל״.
טאהיונג מעט נחנק מארוחתו גורם למעט סומק לעלות על פניו, ״אתה לא צריך לשלם, אני יכול לשלם על שנינו״ אמר הגדול מביניהם. ג׳ונגקוק הניד בראשו וציחקק שוב, ״אין צורך״ אמר ומישש את השולחן בכדי להרגיש את ידו של השני ממולו.
———————————-
״תודה רבה טאהיונג״ אמר ג׳ונגקוק לאחר שחזרו שוב לאותו ספסל שישבו בו בהתחלה, ״אשמח אם זה יהפך לסוג של מנהג שלנו, ג׳ונגקוק״ אמר הגדול, מסמיק מעט ומחייך בביישנות כאילו והשני יכל לראותו.
״פשוט תגיד שאתה מרגיש אליי משהו״ אמר הצעיר גורם לעיניו של השני לגדול ולסומק רק על כל פניו, ״שים לב למה שאתה אומר.. אידיוט״ אמר וגילגל את עיניו כאילו.
״היה לי כיף איתך. בגלל זה אני רוצה שנהפוך את זה למנהג לא בגלל משהו אחר, ג׳ונגקוק״ אמר הגדול וחייך והשפיל את מבטו לכיוון הרצפה המלוכלכת.