היוש בסטיז!!!
מקווה שתהנו מהפרק!
מזכירה שפה הארי בן 16 וחצי ולואי 17 וחצי.
דמיינו את הארי ולואי של 2011-12
וסליחה על האיחור של הפרק אני בתקופה לחוצה עם העבודה שלי וזה...
-------------------------------
נ.מ לואי-
קמתי בבוקר החלפתי בגדים צחצחתי שיניים וירדתי למטה לאכול. ראיתי את אמא ולוטי מדברות בסלון, כנראה ענייני בנות לא נתערב להן..
פניתי לכיוון המטבח ומזגתי לי לקערה צ'יריוס וחלב.
כשלפתע אמא צצה מהחדר
״לואי! יש לי הפתעה בשבילך!״ אמרה אמא.
''מה כל כך מפתיע אמא? מה ההפתעה?'' קיפצתי בכיסא כמו ילד קטן (ה.כ- דיי אני מתעלפת דמיינו את לואי קופץ בכיסא כמו ילד קטן)
אמא צחקה מהתגובה שלי לפני שאמרה את הדבר הבא
״אנחנו עוברים לברדפורד!״ אמרה בהתלהבות
''אוקיי...ו?''
היא נראתה קצת בשוק מהתגובה שלי
''אתה לא זוכר מי גר בברדפורד?"
חשבתי קצת לפני שעניתי "לא... מי גר שם?"
"זוכר את הארי.הבן של השכנים שהיו גרים פה?"
הארי?!? הארי שלי? אני הולך לראות את- "האריייייייי" צעקתי בקול ילדותי.
"ששששש לואי דייזי ופיבי עוד ישנות"
"אופס" גירדתי בעורפי <מעניין איך הארי נראה עכשיו>(ה.כ- חתיך עולם אל לא יותר מחצרוני.מחילה הארולד כפרה עליך)
"אממ מתי אנחנו עוברים?"שאלתי. לא מסוגל לחכות לראות את הארי שלי.
"עוד חודש"
קפצתי במקומי ועליתי לחדרי, מתקשר אל ליאם(אחד החברים הכי טובים שלי) לבשר לו על כך שאני עובר לעיר אחרת
לאחר כמה צפצופים הוא ענה
"הלו לו בדיוק באתי להתקשר"
"הלו פיינו, מה רצית?"
"בוא נאמר יחד"
"אוקיי"
"3...4...ו"
"אני עובר לברדפורד"
''אני עובר לברדפורד''
אמרנו באותו זמן
וכששנינו קלטנו את הסיטואציה התחלנו לקפוץ במסך.(ה.כ- אויש דמיינן את זה רגע"
צירפתי את נייל לשיחה וסיפרנו לו והוא ישר צעק"יששששששששש!"
לא הבנו למה הוא שמח שאנחנו עוזבים ואז הוא אמר:"גם אני עובר!!! ווהווווווו לא נצטרך להיפרד!!!"(ה.כ חמודייייי)
לאחר כשעה בערך של צחוקים ניתקנו את השיחה.
נ.מ הארי-כעבור חודש
קמתי בבוקר וירדתי למטה לאכול
ראיתי את אמא וג'מ בשולחן
"בוקר טוב" הן אמרו לי. ''בוקר'' החזרתי.
לקחתי לי פנקייק והתחלתי לאכול כשלפתע אמא אמרה "הארי אתה זוכר שהיום באים השכנים החדשים כן?" הנהנתי. "יופי יש להם ילד קצת יותר גדול ממך תנסה להתחבר אליו"
"אוקיי. עוד כמה זמן הם מגיעים?"שאלתי. "שלוש שעות" ג'מה ענתה.
~כעבור 3 שעות~
-נ.מ לואי-
אחרי נסיעה של שעה וחצי הגענו לשכונה החדשה.
כשעצרנו את האוטו לוטי ופיזי קפצו בהתרגשות מהרכב ורצו לדלת הבית, בעוד אני נשארתי ברכב מסתכל לבית השכנים, ומנסה להבין אם זה הבית של הארי שלי.
דפיקות על החלון קטעו את מחשבותיי וראיתי מישהו בעל שיער חום מתולתל ועיניים ירוקות, הוא היה נראה בהלם מזה שראה אותי,כאילו והכיר אותי כבר.
-נ.מ כללית-
הארי עמד שם בוהה בלואי רבע שעה. רבע שיה בה הוא בחן כל חלק בו. הוא זכר אותו. זה אותו לואי שהוא היה משחק איתו מגיל 7! זה אותו לואי שהיה החבר הכי טוב שלו! זה אותו לואי?
לפתע ילדה בעלת שיער חום ניגשה להארי. ''שלום מי אתה?" שאלה הילדה.
הארי התכופף לגובה שלה לפני שענה.
''אני הארי, ואת?''
''אני דייזי, אחות של לואי, זה שנרדם פה באוטו. אמרו לי לבוא לבדוק מה איתו כי הוא לא נכנס הביתה'' אמרה דייזי מהר מאוד,גורמת להארי לצחקק מעט.
''את ממש חמודה את יודעת?'' שאל הארי
דייזי חייכה חיוך בישני ולפתע השניים שמעו שיעול לידם ומישהו אומר בקול של בוקר ''דייזי מה את עושה פה?"
כן זה היה לואי.
הארי פשוט עמד שם צופה בשניים משוחחים על למה לואי נרדם אם הוא ישן בלילה 9 שעות ובלה בלה בלה... מסתכל על לואי ומחייך, זה אותו לואי שהוא הכיר, הוא לא השתנה כלל.
לואי הבחין בכך שהארי צופה בו אבל בחר להתעלם מזה.
הארי חזר לביתו לאחר שהציג את עצמו בפני לואי ונפרד מהשניים.
באותו יום הוא נרדם עם מחשבות על עיניים כחולות . . .
------------
מרגישה שיצא קצר מידי אבל לא העלתי מלא זמן והייתי חייבת לפצות אתכן... מצטערת שקצת נעלמתי בימים האחרונים אני מבטיחה שאני אתחיל להעלות באופן קבוע מיד אחרי שאני אסדר את הזמן שלי. תכתבו לי באיזה ימים אתם מעדיפים שאני העלה ובאיזה שעות😍
תהנו מהפרק!
פרק הבא ב 9 הצבעות ולפחות 10 תגובות
YOU ARE READING
18-larry stylinson
Romance*מוקפא* ״אתה החבר הכי טוב שלי לו״ מה קורה לשני חברים הכי טובים כשמפרידים בניהם בגיל כלכך צעיר? אחת עשרה שנים. אחת עשרה שנים של נתק מוחלט, אחת עשרה שנים שהם לא דיברו, לא ראו אחד את השני, שני חברים הכי טובים שלא דיברו במשך אחת עשרה שנים... מה יקרה לל...
