If you love her, let her go|| N.H

If you love her ,let her go

אני לא ממש מבינה בטריגרים אבל בבקשה שימו לב
טריגרים: מוות⚠️
״אני אוהב אותך״ לחשתי לה וליטפתי לה את הלחי אותה נשיקה. נשיקה עדינה ומלאה ברגשות
הנשיקה הראשונה שלנו. אני זוכר את זה כיאלו זה היה אתמול. אבל היא פאקינג לא פה. היא לא לידי. היא לא תנשק אותי יותר. היא לא תחבק אותי יותר: היא לא תגיד לי יותר שהיא ״אני אוהבת אותך עד הנצח ומעבר״ כמו שהיא תמיד הייתה אומרת לי. הוא לקח אותה. למה? למה דווקא היא? היא הייתה פאקינג האדם הכי טוב שהכרתי. למה היא? למה עכשיו? למה לא עוד קצת? למה? אלוהים תסביר לי בבקשה. דמעות ירדו מעייני ״פאק״ צרחתי והטחתי את בקבוק הבירה שהיה על השיש על הרצפה. ״נייל!״ ליאם רץ מהחדר בדאגה לואי אחריו. ליאם חיבק אותי חזק ואני בוכה אל החזה שלו בזמן שלואי מנקה את שברי הזכוכית. ״ הכל יהיה בסדר״ הוא לוחש ומלטף לי את הראש ״הכל לא יהיה בסדר. כלום לא יהיה בסדר בלעדיה ״ עניתי בקול חנוק. עברה רק שנה. השנה הכי קשה בחיים שלי. מאז שהיא הלכה אני כבר לא אותו נייל. אני דיכאוני. אני כמעט לא מחייך ובכלל לא צוחק. לא נגעתי בגיטרה שלי בכלל למרות הרצון העז שלי לנגן. פחדתי. פחדתי שהזיכרונות יציפו אותי ברגע שאפרוט על המיתרים . ״תעשה שהיא תחזור״ התפללתי בשקט. ״ניילר״ לואי לחש וישב על בריכו שיהיה בגובה שלי הוא ליטף לי את הגב ״נייל הכל יהיה בסדר״ הוא אמר בביטחון ״נמאס לי. כולם אומרים לי את אותו השיט ״הכל יהיה בסדר״ ״ את המשפט הזה אמרתי בטון מלגלג ״ופאקינג כלום לא יהיה בסדר. כלום לא יהיה בסדר שהיא לא פה!״ צרחתי ״ גם הרופאים שלה אמרו שיהיה בסדר ותראה איפה היא עכשיו!״ המשכתי לצרוח . לואי וליאם שתקו. הם לא ידעו מה להגיד. אני מתנשף ומתנשם בכוח מנסה להרגע.
אחריי כמה רגעים ארוכים של שתיקה. אולי שעה בערך אמרתי בקול שבור ״מצטער חבר׳ה שאני ככה. תודה שאתם עוזרים לי״ הסתכלתי עליהם מחייכים. ״ אנחנו תמיד נהיה פה בישבילך ניילר״ ליאם אמר וחייך. רציתי להגיד גם נינה אמרה את זה. אבל שתקתי.
הלכתי לחדרי וסגרתי את הדלת. רציתי קצת פרטיות עם כל האהבה שלי לשני החברים הכי טובים שלי.
העברתי את ידי על השיער של שכבר היה ארוך מאוד וגלש לי על הפנים.
״הפתעה!״ צעקתי שהורדתי את כובע הגרב מהראש
דמעות קטנות של התרגשות צצו מעינייה יביא וחיבקה אותי. ״זה מדהים לאב״ היא אמרה מלטפת את הראש חסר השיער שלי. ״עכשיו את לא תהיי הקריחת היחידה״ אמרתי מנשק את הלחי שלה והיא צוחקת ידעתי כמה השיער שלה חשוב לה. הוא נשר בגלל הכימו והיא ממש התאבלה על השיער שלה ״אבל תבטיח לי. תבטיח לי שלא תסתפר . בשביל. בישביל שנינו״ היא התחננה. בקשה מוזרה אבל אני אעשה הכל בישביל לשמח אותה. הנהנתי לאישור.
העברתי שוב את היד על השיער שלי וקשרתי אותו בגומייה לחצי קוקו ( ה.כ- לא שיער מאוד ארוך בערך יד אמצע הצוואר)
לא הסתפרתי. גידלתי אותו בישביל שנינו כמו שהיא ביקשה בשנה שעברה.
יצאתי מהחדר שלי ״אולי נראה סרט?״ ליאם קפץ והעיניים שלו נצצו . לואי קפץ משמחה ״אתם
מתנהגים כמו ילדים בני שש״ גיחחתי בטון די ציני ״אז אתה לא יכול לסרב לילדים בני שש!״ ליאם קפץ על הספה. ״זה רק כי אני מעריך אותכם״ התיישבתי לידם בחוסר רצון. הם עוזרים לי כל כך. לא הייתי שורד בלעדיהם . ליאם בחר בסרט אקשן די משעמם אבל ניסיתי להתרכז בסרט.
שני הכוכבים הראשיים. הלוחמת והעוזר שלה שהיה בניהם איזה משהו עלו לגג. שם הוא נישק אותה. שם ירו בה. שם הוא איבד את האהובה שלו. דמעות ירדו מהעיניים שלי. פאק! פאק! פאק! יצאתי בדרמטיות החוצה ״לי, לא יכול לשם סרט שידעת שאין שם קטעים שיזכרו לו אותה? עד שהוא הצליח לשכוח ממנה לאיזה שעה״ ליאם משך בכתפיו. לשכוח אותה כיאלו שאני יכול. היא כבר חלק ממני. חלק משמעותי.