8.

1.2K 62 52
                                    

לואי הרים אותי לחדר שלי, הוא פשט את בגדיו והוריד את בגדיי באיטיות שלא יכאב לי. "אוקיי אני מוציא את הדילדו. תתכונן פרינסס" לואי הזהיר אותי והנהנתי, בלעתי את רוקי ועצמתי את עיניי חזק, מוכן לזה בכל רגע. הוא הוציא את זה ממני במכה את גדולה ומייסרת. "פאק!!!" צווחתי והתנשמתי לשניה, לואי ישר זרק את זה וחיבק אותי מאחורה. איברי התחכך עם ישבני ונפלטה גניחה חלושה וקטנה מפיו. "בוא נכנס" אמרתי בשקט והוא הנהן.

נכנסנו אל המקלחת והמים עטפו את גופי הרועד טיפה. "בוא אני אעזור לך. תשב" לואי אמר והנהנתי, התיישבתי באמבטיה והוא התחיל לסבן את גופי, הוא העמיד אותי וסיבן את איברי, לאחר מכן הוא סובב אותי וסיבן גם את חורי. לא הרגשתי מובך משום מה, ואני שמח שזה ככה, אני כבר לא מובך להיות ערום מול לואי.

"בוא נצא ואז נלך לישון" לואי אמר לי והנהנתי, יצאנו מהמקלחת והתנגבנו. הרגשתי שוב בחילה נוראה בבטני, וישר פתחתי את האסלה והקאתי שוב. לא נשאר לי כבר מה להקיא למה לעזעזל אני ממשיך להקיא?!

"ליאם!!!" לואי צעק וישר חיבק אותי, למזלו הוא היה עם בוקסר לעומתי, אני עוד לא הייתי לבוש, הוא חיבק אותי מאחורה וטפח בגבי בעודי ממשיך להקיא. "הארי!" ליאם צעק מאחורי וכולם רצו אליי. הפסקתי להקיא אחרי כמה זמן ולואי ניגב לי את הפנים, גופי רעד והרגשתי צמרמורות בכל מקום. "כ-כואב לי" אמרתי בשקט ולואי ישר חיבק אותי. "אני פה האזי אני פה" לואי אמר לי וקברתי את ראשי בצווארו.

"אני איתך, אתה יכול להירגע" לואי הרגיע אותי ודמעות נזלו מעיניי, ניסיתי להירדם על כתפו, הייתי עייף מדי. עצמתי את עיניי ושקעתי לשינה עמוקה. 

***

פתחתי את עיניי והרגשתי בחילה נוראית, קמתי ממקומי ישר ורצתי אל השירותים, פתחתי את האסלה והמשכתי להקיא. הרגשתי זוג ידיים עוטף אותי מאחורה ובכיתי תוך כדי הקאה. גופי שוב רעד והפעם נייל ניקה לי את הפנים, ושאר הבנים הסתכלו עליי בדאגה. "אני לא רוצה את זה" אמרתי להם בייבוב ובכיתי בכתפו של לואי.

"בוא הארי הולכים עכשיו לרופא" לואי אמר לי והנהנתי באיטיות אל תוך כתפו. כל אחד הלך לחדר שלו והתכונן. "הארי אתה מוכן?" לואי שאל אותי והנהנתי, ירדתי באיטיות במדרגות, וראיתי את לואי. "אני מפחד לואי" אמרתי לו בשקט וקפצתי עליו לחיבוק. "אני אהיה לידך כל הזמן אוקיי?" הוא שאל אותי והנהנתי.

"בואו נצא" לואי אמר ושישתינו יצאנו מהבית, נכנסנו אל המכונית ולואי התחיל לנסוע, הדרך הייתה שקטה, היה שירים מהרדיו. כל הדרך רעדתי, ולואי החזיק את ידי. הנסיעה היא ארבעים וחמש דקות, אני מקווה לפחות שאני אצליח לשרוד את זה בלי להקיא.

נשארו לנו חמש דקות לפני שנגיע, והרגשתי סחרחורות נוראיות. "הגענו!" לואי צעק וכולם מיהרו לצאת, לואי פתח את הדלת ויצאתי מהאוטו, מעדתי בהתחלה וליאם ישר תפס אותי, הוא וזאין ייצבו אותי ואז לואי הרים אותי בצורת כלה.

True love won - larry stylinson   Where stories live. Discover now