תמיד יכאב לי שאת כבר לא לידי וכבר אין לנו את הצחוקים האלו של פעם.
תמיד יהיה לך מקום שמור בלב רק שלך, בכל זאת חצי חיים העברתי איתך.
אבל אני לא יכולה לעשות את זה לעצמי. אני לא יכולה לשים זין על העקרונות שלי.
במיוחד כשאת לא מבינה שזה באמת היה בגידה באמון לכל דבר.
החלטתי בכל יום (מהרגע שניפרדו) להילחם.
על הרגשות שלי
על עצמי
על הדמעות
על לקום בבוקר כאילו כלום.
על להמשיך טיפולים כאילו לא נשבר לי הלב לפני שניה.
על ללכת לעבודה ופאקינג בהתחלה לחשוב עלייך בכל רגע ורגע בחיים שלי.
להילחם על לשמוע את השם שלך מבלי לבכות.
או לדבר על מה שהיה מבלי לשנוא אותך.
להילחם על לסלוח לך בלב שלם.
וזה לא היה קל בכלל להיפך זה היה קשה כמו גיהנום.
אני לא משקרת היית בשבילי הכל.
אני עדיין נילחמת לא אשקר אומנם פחות אבל נילחמת.
אז אני לא רוצה לוותר לעצמי.
לא רוצה לוותר ללב שלי.
ולא רוצה לשים זין על עצמי ועל העקרונות שלי.
אני מקווה בשביל שנינו שנצליח להתגבר על זה בלב שלם.
💔
