[ב ב ק ש ה אל תתייחסו לשום מילה שאני כותבת ברצינות, באמת שג'יסונג מדהים ואני בכלל לא צריכה לציין את זה, זה כבר ברור.]
*אזהרה*
הפרק הזה מכיל ניסיון התאבדות.
________
"ג'יסונג! למה ברחת ככה? למה בכית? הכל בסדר?" שני הבנים התפרצו לדירה כמה דקות אחרי שג'יסונג בא לשם.
"כ-כן, זה היה שום דבר.."
הוא השיב תוך כדי שניסה לפלס את דרכו אל חדרו, "עכשיו אם תסלחו לי אני אלך לישון.."
"אבל עכשיו רק שש בערב!"
קולו של מינהו נשמע שניה לפני שדלת החדר נסגרה.
אני פשוט לא מסוגל יותר..
הוא הביט במראה בחדרו.
חיוך, זה קל לעשות את זה?
בסך הכל קו..עקום. אבל כשג'יסונג ניסה לעשות זאת במקום חיוך דמעות הופיעו בקצה עיניו, מחייכים כששמחים, אבל אין לי למה להיות שמח.
הוא המשיך לבהות שם, אל הדמות מעבר לזכוכית שמולו.
הוא סקר את אותה דמות,
העיניים.. סתם שני עיגולים בצבע חום שיכולים לראות..אבל איכשהו אותם עיגולים של מינהו הם הרבה יותר יפים,
האף.. סתם צורה מוזרה שאפשר לנשום ממנה..אבל אפילו הצורה המוזרה הזו נראית ממש יפה על מינהו! אז למה עליי לא?
ג'יסונג נאנח והמשיך לסקור את בבואתו במראה.
והשפתיים.. שני פסים על הפנים, שני פסים..אז למה על מינהו זה כך כך יפה?! למה עליי לא? למה כל דבר אצלי הוא יותר גרוע?
משהו רטוב זרם במורד לחייו...
הוא הוריד את עיניו מהמראה, לא מסוגל להביט לשם אפילו עוד רגע אחד.
הוא התיישב על מיטתו כשהדמעות ממשיכות לרדת מעיניו.
דפיקה נשמעה על הדלת, "אני יכול להיכנס?"
היה זה קולו של מינהו...
ג'יסונג לא השיב ורק מיהר להשקיט את היבבות הקטנות שיצאו מפיו.
הדלת נפתחה וג'יסונג מיהר להסתובב כשפניו אל הקיר.
"הכל בסדר?" הוא שאל אותו כשנכנס ושם את ידו על כתפו של האחר, ליבו של ג'יסונג החסיר פעימה, "ה-היונג..א-אני מצטער אבל בבקשה תלך.." הוא ביקש כשקולו חנוק.
"אא..בסדר.." מינהו היה מופתע מתשובתו והלך באיטיות אל דלת החדר.
"א-אם אתה צריך משהו אני והיונג'ין בחדרים שלנו, אתה יודע.. אתה לא צריך להסתיר דברים, אבל כמובן שלא אדרוש ממך לומר לי מה לא כשורה.
פשוט..באמת, אל תשמור דברים בלב, אני רוצה שתהיה שמח."
הוא אמר ויצא מהחדר.
שמח...
__________
זה היה יום שלא התחיל ממש גרוע.
ג'יסונג ומינהו ישבו על הספה וצפו בסרט, רק שניהם.
הם תכננו לעשות את זה ערב סרטים יחד עם היונג'ין אבל היונג'ין היה חייב להגיש עבודה לאחד המורים במהירות, לכן הלך לגמור אותה בחדרו.
YOU ARE READING
פצעתי את לבי ואתה ריפאת אותו/MinSung
Short Story[הושלם] *לסיפור יש המשך; 'האם זו חברות?'* מה זו ההרגשה הזו? סוג של ריקנות.. אין חשק לחיות, אין חשק לכלום. לשם מה הקיום הזה? דבר לא ישתנה אילו לא אהיה כאן. אבל..אבל מינהו, איך אוכל ללכת..לפני שאגיד לו. *אזהרות* -פגיעה עצמית. -אובדנות. (סיפור קצר)
