פרק 29

377 36 0
                                    

ואז התקשרו אליי ועניתי מהר ״הל..״״איפה ליאם?״ שאל זאין קוטע אותי ״פה״ אמרתי ״תני לי אותו״ אמר ״שניה״ עניתי ״בייב, ליאם, בייב״ הערתי אותו ״כן״ שאל עייף ״זאין רוצה אותך״ אמרתי שמה לו את הטלפון על האוזן ״טיפש קום כבר יש לנו עכשיו חזרה!!!!!!!!!!!!״ צעק זאין לאוזן של ליאם והבהיל אותו ״בסדר אחי אני בא!״ אמר ליאם בעצבים וניתק ״בייבי״ אמר ליאם ״לך״ אמרתי מחייכת והוא נשק לי והלך מהר קמתי מהמיטה יוצאת לבחוץ ורואה שאין אפאחד בבית חייכתי קצת שקט לעצמי הדלקי טלוויזיה בסלון ישבתי שם והדלקתי את הסרט החוש השישי
~כעבור כמה דקות~
פתאום לא הצלחתי לנשום וזה לא מהפחד כי את הסרט הזה ראיתי מאז שהייתי בת 13 אבל בכל מקרה לא הצלחתי לנשום פתאום הדלת נפתחה על יד שר אז שכבתי שלא תראה אותי למרות שהייתי צריכה לבקש עזרה שכבתי טבל ניסיתי לנשום שר לא שמה לב כי היא הייתה בטלפון היא לקחה משהו מהשולחן ויצאה מהר ואז שוב קמתי וניסיתי לנשום קמתי כדאי לפתוח את החלון רק קצת וכשהתחלתי ראיתי את כריס עושה לי שלום ואז לא הצלחתי לנשום יותר אבל ממש התחלתי לראות שחור ואז נפלתי אחורה מאז לא שמעתי כלום
~הצד של כריס~
״שר שכחתי את המפתחות של האוטו את יכולה להביא לי בבקשה״
היה היננה בזמן שהיא בשיחה ועלתה שמעתי את הדלת שלנו נפתחת דרך הכניסה ואז נסגרת תוך שניות פתאום אלכס פתחה את החלון היא נראתה לא משהו נופפתי לה לשלום ובאת ללכת כשראיתי את שר מנתקת ואז הסתכלתי שוב למעלה ראית את אלכס כבר לא בחלון
~הצד של קמרון~
קמתי כשאיפ בידי ונאש מסתכל עליי בלחץ אין לי מושג למה ״מה קרה?״ שאלתי והוא לא הצליח להוציא מילים מהפחד ״נאש מה קרה? מה עשית?״ התיישבתי ואיפ הסתובבה
~הצד של נאש~
-לפני חמש דקות-
קמתי ויצאתי לבית של אלכס כריס ושר פתחתי את הדלת מוזר אלכס תמיד נועלת נכנסתי הסתכלתי לכל כיוני הבית נכנסתי לחדר והיא לא שם חיפשתי במקלחת שבחדר של כריס ושר במקלחת שבחדר של אלכס בסוף התייאשתי באתי לצאת אבל קלטתי שהחלון פתוח הסתכלתי למטה וראיתי את אלכס מנסה לנשום חמש שניות ואז היא לא זזה נכנסתי ללחץ התקרבתי עליה וקרעתי את החולצה שלה ואת החזייה שלה ״היא תשנא אותי בבוקר״ אמרתי ראיתי שהיא לא נושמת אבל ליתר ביטחון שמתי את הראש על הפה שלה והסתכלתי לה על החזה הוא לא זזה רציתי לבדוק עם קולטת רעשים או כאבים כלום התחלתי להלחץ רצתי לחדר קמרון ובהיתי בו בלחץ חושב להגיד לו מה קרה ״מה קרה?״ ניסיתי לדבר אבל לא הצלחתי מהפחד ״נאש מה קרה? מה עשית?״ התיישב על המיטה בזמן שאפריל הסתובבה לצד ״נו אתה מלחיץ אותי" קם קאמ ״אלכס. היא לא מצליחה לנשום אז הורדתי לה חולצה, חזייה, בדקתי הכל היא לא מגיבה קאמ" אמרתי בלחץ היא החברה הכי טובה שלי וחברה טובה של קאמ ושל כריס ושר קאמ רץ מהר ואני יחד איתו ואז החלטנו להזמין אמבולנס שמתי לה חולצה חזייה לא הבנתי איך זה הולך
~הצד של אלכס~
-כעבור כמה זמן-
פתחתי את עיניי וראיתי את כריס ישן על שר הוא לא ישן טוב הוא ישן שינה מלאה רגשות אשם וכך גם שר ונאש וקמרון וליאם לא היה פה מוזר.... פתאום שר קמה וראתה אותי וחייכה ״אוו אלכס סליחה שלא שמתי לב אלייך סליחה״ חיבקה אותי ״את עוד בזה?!" שאלתי מחייכת ״צחקי אני פה ולא ישנה למרות שחלמתי שנאש וקמרון ראו לי את החזה״ אמרתי נגעלת והיא הסמיקה מבושה "הם דווקא כן ראו״ אמר וניסיתי לקום אבל החוטים משכו אותי אחורה ״שר תני להם סטירה בשמי עכשיו״ ביקשתי כך עשתה ואמרה ״מציצנים״ וחזרה לשבת הם הסתכלו אחד על השני בשאלה הסתכלו עליי חייכו וחזרו לישון ואז קמו בהלם ועצמתי עיניים מהר אין לי כוח לחיבוקים
~כעבור שבועיים~
::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::

who do you think you areWhere stories live. Discover now