Chapter 1

1.8K 98 19
                                    

פייטון

״הגענו זה עולה לך...״ התחיל להגיד הנהג וחישב באצבעותיו את הסכום המבוקש.
״זה יעלה לך 45 פאנוד״ אמר הנהג והושטתי את ידי המלאה ב- 45 פאונד לכיוונו ויצאתי מהמונית.

עמדתי מול בית רחב ידיים- זאת אומרת... ע-נ-ק-י אבל ממש ענקי גם הגינה הייתה רחבת ידיים ומטופחת.

ממש בית חלומות- בשבילי.

התקדמתי בשביל האבנים המרוצפות באמצע הגינה המובילות לאחוזה הלבנה- אפורה והיפה הזו.
שהגעתי לדלת הענקית סרקתי את הדלת וחיפשתי את הפעמון, ומצאתי אותו.

צלצלתי בפעמון הלבן והצלצול החריש את אוזניי הקטנות.
שמעתי צעדיי עקבים מתקרבים לכיוון הדלת,
ומייד סידרתי את שערי ושמלתי הכחולה שמונחת על גופי החטוב והקטן.

הדלת נפתחה ושם עמדה בחורה שנראת בשנות ה- 20 לחייה.
עם שיער חום המסודר מתולתל מזוייף- בייביליס, על ראשה ופניה מאופרות בקפידות.

״שלום... אני אלינור ואת בטח... רי-״ קטעתי את דבריה הכושלים.
״פייטון״ אמרתי בקלילות וברוגע מוזר כאילו לא הייתי לחוצה עד עכשיו.

״אוקיי... פייטון בואי אחרי את תכירי את היזמים שלנו שאיתם את תגורי ואותם את תשרתי...״ אמרה כסוג של אזהרה..?
כן זו הייתה אזהרה.

הנהנתי לעברה ועקבתי אחריה סוחבת את מזוודותי הקטנות שבקושי מלאות בבגדים.

שמעתי צעדים מאחורי
״בייב מי זו..?״ שאל קול ואלינור הסתובבה ואני מייד אחריה בהשפלת ראש
״זו... פייטון המשרתת החדשה״ אמרה אלינור
״פייטון...״ שמי התגלגל בלחישה מפיו של הגבר ונראה שרק אני שמעתי את לחישתו.

הרמתי את ראשי וראיתי עיניים כחולות הנוצצות ומביטות בי.
פנים חלקות, שפתים דקות אך מלאות בצורה הנכונה, שיער חום בהיר המסודר בזכות ג׳ל המבריק את שיערו.

וגופו השרירי מכוסה בחליפה כחולה ופרח לבן מונח בצידה קרוב לליבו.

״אוקיי אלינור לכי אל האחרות אני יקח אותה אל חדרה״ אמר הבחור בעל העניים הכחולות והתקדם לעברי אלינור כבר הלכת לכיוון שונה מאיתנו והבחור תפס בידי והוביל אותי לגרם מדרגות לבנות.

הוא תפס באחת ממזוודותי ועלה למעלה ואני מיהרתי לעקוב אחריו המשכנו למסדרון אפור בהיר יפה ונקי.

הוא נעצר מול דלת לבנה ונקייה.
״זה החדר שלך בגלל שאת הכי קטנה פה את תהיי בחדר בנפרד וגם בגלל שאין מקומות בחדרים האחרים של המשרתות בנות ה- 19״
אמר בחיוך וקולו הצרוד גרם לי לצמרמורת קלה.
״אוקיי״ לחשתי בזהירות לא רוצה לעשות טעויות.

״תתארגני ובגלל שהגעת היום יש לך יום חופש לסדר את דבריך תבואי בשעה שמונה בדיוק לסלון אתן תכירו את היזמים האחרים״ אמר וחיוכו גדל
דרך אגב אני לואי״ אמר שנית והושיט את ידו לעברי על מנת ללחוץ אותה ואני הושטתי את ידי הקטנה לעברו בהיסוס ולחצתי אותה בעדינות.

פתחתי את חדרי לאחר שהלך וגיליתי לראות חדר לבן וממוצע.
לא הופתעתי כי ידעתי שמשרתות מקבלות חדרים קטנים בהרבה יותר מהחדרים של אותם הבעלים.

פרקתי את מזוודותי ונשכבתי על מיטתי אבל מייד קמתי כי רציתי לדעת מה יש מאחורי דלת שהייתה בחדרי.
פתחתי אותה וגיליתי לראות מקלחת מסודרת לבנה וגדולה.
זה מוזר, היא נראה לי יותר גדולה מהחדר.

חזרתי בחזרה לשכב על מיטתי ולתת למחשבותי המשונות לבלבל את ראשי.

זה הולך להיות יום ארוך.

°°°
אוקיי זה הפרק מקווה שאהבתן!!
תגיבו!!
אוהבתתת!!¡
ויכול להיות שפרק יעלה כול יום תלוי רק בתגובות!!!

Mask of Fear - Louis Tomlinson [Hebrew]Where stories live. Discover now