"שון סליחה את תלך" הוא מלמל לעצמו הדמעות עדיין זורמות
החלטתי לעזוב אותו לבנתיים וללכת להתקלח אני צריך לעשות משהו לגבי השון הזה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חזרתי יאי😅
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נ.מ אדוארד:
קמתי מהר בצרחה אני מתחיל להיזכר בזה שוב זה לא טוב לא טוב בכל... איפה אני בכלל רגע נכון זה מה שקרה
הסתכלתי סביבי בוחן את החדר שאני נמצא בו
"חי טוב אה?" מלמלתי לעצמי רציני החדר הזה יותר גדול מכל הדירה שלי, משהו חסר לי.. אה נכון איפ...
השיר התנגן ברקע שבמקרה גם הצלצול טלפון ששון נתן לי כמתנת יום הולדת
ברצינות אבל איזה מן חוטף הוא
הרמתי את הטלפון מגלה את השם של המנהל שלי בבר ושהשעה כבר שבע בערב
עניתי
"כן..?"
"שלום אדוארד התקשרתי כדי לשאול אם תוכל לבוא בדחיפות לעבודה אני קצת במחסור עובדים ודרך אגב יש אנשים שמקימים מהומה על זה שאתה לא רוקד להם" שמעתי אותו מצחקק לו בשקט
"כן בטח אני בא"
"אוקי תודה כולנו מחכים" כאן הוא כבר צחק, אני מיואש.
"בדרך"
וניתקתי
"אני צריך להתחיל לזוז" איפה יש בגדים במקום הזה...
...
נכון נחטפתי...
לא נורא בוא נלך
גזרתי את החולצה שמעליי לגודל של שורט וחולצת בטן קצרה מאוד
הלכתי בשקט לדלת הראשית אומייגאד לקח לי שנים למצוא את זה
באתי לפתוח את הדלת אבל יד חזקה עצרה אותי והצמידה אותי אליה
"מה אתה חושב שאתה עושה?" "דאדי" שאל אותי הוא נראה עצבני משום מה אבל מה הסיבה... מעניין מאוד
"הולך לעבודה, למה?"
"אתה רציני?" הוא נראה מבולבל
"כן, למה?"
"אתה פאקינג נחטפת אתה לא יכול פשוט לצאת כשאתה רוצה וחוץ מזה מה לעזאזל עשית לבגדים שלך אתה לא יכול לצאת לבחוץ ככה" אוקי הוא נשמע רותח מזעם
אין ברירה..
.
.
.
.
.
.
.
.
"פאקקקקק"
"הלכתי" אמרתי אחרי שבעתתי לו בחוזקה באזור, מי שהבין הבין ומי שלא, בביצים
אחרי כמה שניות הבנתי שכדאי לי לרוץ וכך עשיתי
"אני כאן" הודעתי למנהל שלי אחרי שנכנסתי למשרד שלו
"יופי אתה יודע מה לעשות נכון?"
"כן בטח"
"אוקי אתה יכול לצאת"
"אוקי"
פרק הבא ב-29.8 או מוקדם יותר
YOU ARE READING
Be my baby
Werewolf"זה הבית החדש שלך" אדאורד בן השש עשרה שבקושי מצליח לשלם שכר דירה ילד שונה בסך הכל אבל הוא תמיד סבל מזה עד שהוא בא וחטף אותו Xלא להומופוביםX
