מוכר אך לא צפוי / סיפור אהבה

פרק 34

״הוא אידיוט אם הוא וויתר עלייך בכזאת קלות״ אמר לי ליאור נוגע לי בלחי
״אני יודעת..״ אמרתי משתדלת שלא לבכות
״מגיע לך יותר טוב״ גיחח ליאור
״אני לא יכולה לחשוב על יותר טוב שאני פגועה מהבגידה הזאת״ אמרתי מורידה את ראשי ומרשה לדמעות לזלוג לאטלאט ליאור הרים את סנטרי קרוב אליו ממש לוקח את ידו השנייה ומנגב את הדמעות שהיו לי
״אני כל כך רוצה לנשק אותך״ אמר ליאור
וכאשר שם לב שאני מצחקקת ומסימקה
״אמרתי את זה בקול?״ שאל ליאור
״כנראה״ צחקתי עליו
״מה את צוחקת עליי״ אמר ליאור בפרצוף נעלב
״אני מצטערת״ אמרתי בציניות
״ההתנצלות מתקבלת״ גיחח ליאור
הוא התקרב אלי לאט נותן לי נשיקה קצרה על שפתיים ועוצר מנסה לראות אם זה בסדר מצדי
הסברתי לו שזה בסדר מצידי בכך שהתקרבתי אליו שוב והתחלתי נשיקה סוערת וסוחפת נשיקה שאני לא אשכח בחיים עברו כמה שניות אולי דקות
ועצרתי את הנשיקה
״דייט ידידים הא?״ גיחחתי
״אני מודה רציתי להיות איתך ופחדתי שלא תסכימי לדייט רגיל אז הצעתי דייט ידידים״ אמר ליאור קצת מתנצל
״זה בסדר כנראה הצלחת..״ אמרתי
״הצלחתי מה?״
״בנשיקה הזאת להשכיח לי את מתן אפילו אם זה היה לכמה שניות לא חשבתי בכלל על מתן, תודה״ גיחחתי
״הכל בשבילך״ חייך אלי ליאור מתנפל עליי בנשיקה ארוכה בשפתיים

מנקודת מבט שירה:
״תודה על הכל״ אמרה ליטל כאשר קלואי באה אליי בחיבוק ענק
״זה בסדר אין לך על מה להודות לי״ גיחחתי
״ביי קטנה״ שמעתי את הקול של ג׳ון
״ביי חבר של שירה״ אמרה קלואי נותנת לו חיבוק קצר
״ביי יפה שלי ניפגש מחר״ חייכתי אליה
״ביי שירה, תודה״ נתנה לי נשיקה קצרה על הלחי וחיבוק ארוך והלכה עם ליטל לחדרה
״אתה לא אמור ללכת הביתה עכשיו?״ אמרתי
״אני חושב שאשאר פה״ גיחח ג׳ון
״קרציה״ אמרתי באמת מתכוונת לזה
״למה קרציה?״ שאל ג׳ון בקול תינוקי מה שגרם לחיוך קצר לצאת מהפנים שלי
״תפסיקי״ אמר ג׳ון
״להפסיק מה?״ שאלתי לא מבינה
״תפסיקי להתנהג אליי בקרות אני יודע שאת רוצה לצחוק״ אמר ג׳ון
״אני לא״ אמרתי חד וחלק
״את כן״ אמר ג׳ון
״זה שאתה חושב שאתה מצחיק לא אומר שגם אני חושבת ככה״ אמרתי עוקצת אותו הוא רק לקח את ידו ועשה כאילו ירה בראשו ונפל למיטה שלי
מה שגרם לי לצחוק
״נהנת לראות אותי סובל הא?״ שאל ג׳ון
״אולי״ אמרתי יושבת לידו במיטה ומפילה אותו קלות לריצפה
״אאוץ״ אמר ג׳ון מתחיל לצחוק
התחלתי לצחוק ממש הבטן שלי כבר כאבה מרוב הצחוק שלי
״את ממש אוהבת לראות אותי סובל״
רק המשכתי לצחוק
״אבל זה בסדר כל עוד הצלחתי להוציא ממך חיוך אני מאושר״ אמר ג׳ון
חייכתי אליו ונכנסת למיטה הייתי עייפה ממש
״אני חושב שעכשיו אני אלך״ אמר ג׳ון
״תשאר..״ אמרתי בשקט
״לפחות עד שארדם, טוב?״ שאלתי מצפה לתשובה חיובית
״טוב״ חייך ג׳ון בא לשכב לידי ומלטף את השער שלי אט אט עד שנעצמו עיניי

מנקודת מבט ג׳ון:
״טוב״ חייכתי אליה שוכב לידה במיטה ומלטף את השיער שלה
זה חזק ממני הכל פשוט חזק ממני אני באמת קרוב כל כך להתנפל עליה בנשיקות
דיי.
להפסיק לחשוב על זה אמרתי לעצמי מחכה שתרדם והולך בשקט לחדרי השעה הייתה בכלל לא מאוחרת
ודאגתי כבר לענבר
״ענבר?״ שאלתי מתקשר אלייה שהיא עונה לי
״מה יש אהוב שלי?״ שאלה ענבר
״איפה את?, שירה אמרה לי שעוד לא הגעת..״ אמרתי לה
״אני מצטערת אני וקלר בדיוק מסיימות את הסרט ניפגש מחר טוב?״ אמרה ענבר משתדלת לנתק את השיחה
מה עובר עליה..
״טוב״ אמרתי לה וניתקתי את השיחה מהר הולך לחדר שלי
צילצול הפלאפון שלי קטע את מחשבותיי
״הלו״ אמרתי בשקט
״יפה שלי״ הקול של אמי נשמע
אני אסביר עברתי לפנימיה בגלל שאבי נדרס בתאונת דרכים אמא שלי החלה להיות בדיכאון התחילה לשתות ולהשען ממש להתמכר לזה אחרי כמה זמן היא לקחה את עצמה בידים והלכה לטיפול או למוסד גמילה ואני הייתי צריך לעבור לפנימיה
אנחנו מדברים ממש כל יום היא תמיד פה בשבילי במיוחד אחרי שהיא עברה את זה לא פעם הציעה לי לחזור הביתה אבל העדפתי את הפנימיה אני חושב שזה הטוב ביותר בשבילי..
״היי אמא״ אמרתי אליה
״אתה זוכר שאתה אמור לבוא אליי בתחילת חופשת האלוואין״
״כן אמא אני זוכר״ צחקקתי
״התגעגעתי אלייך״ אמרה לי אימי בשקט
״גם אני אלייך ואל טוני מה שלומו באמת?״
טוני זה אחי הקטן הוא בן 11 היום אני ממש אוהב אותו כשאני עברתי לפנימיה זה היה בגיל 5 שלי שאחי רק נולד ככה שלא יכולתי לקחת אותו מאימי הוא עבר לגור אצל סבתא שלי עד שאמא שלי חזרה מהמוסד גמילה והחלה לטפל בו הוא נער שקט וטוב
״הכל טוב איתו מתגעגעים״ אמרה לי אמי וניתקה

מנקודת מבט נטע:
השעה הייתה מאוחרת וליאור ליווה אותי לחדרי נכנסתי לחדר שמה לב שכולן ישנות והלכתי לישון גם

מנקודת מבט ליאור:
הייתי מאושר כל כך הלכתי לחדר שלי אך לפני שנכנסתי לחדר שלי ראיתי את..