מוכר אך לא צפוי / סיפור אהבה

43+44

דפקתי בדלת ואמא של ליאן פתחה לי את הדלת
״או שלום שירה כנסי״ אמרה אימה
״תודה״ אמרתי בשקט ונכנסתי להתארגן מהר

מנקודת מבט ג׳ון:
חזרתי הביתה אחרי הלילה ההזוי שהיה לי עם שירה
צילצול פלאפון קטע את מחשבותיי
״הלו״ עניתי בשקט
״אחי״ הקול של דן נשמע ברקע
״מה קורה?״ אמרתי בשקט
״נו דבר״ גיחח דן
״מה להגיד?״ אמרתי
״צדקתי במה שאמרתי?״ המשיך דן
״מה אמרת״ אמרתי מתעמם
״נו אל תהיה אידיוט״
נשמתי עמוק
וסיפרתי לו את כל הסיפור
״אז היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי, היא הייתה פאקינג רק בהלבשה תחתונה מול הפנים שלי
ההשפעה שלה עליי כל כך חזקה אני מרגיש לידה תמיד אבל תמיד חסר אונים כאילו היא יכולה לשלוט בי״
״נו ומה אמרת לה, אמרת לה שאתה אוהב אותה??״ המשיך דן לשאול
״כן..בערך.. כי ידעתי שבבוקר היא תשכח את זה״
דן החל לצחוק בטלפון
״מה מצחיק?״ שאלתי לא מבין
״אתה חושב שהיא שכחה שאמרת לה שאתה אוהב אותה?״ שאל דן
״כ..כן מה ל..לא?״ אמרתי מהסס
״לא! אין סיכוי בעולם אם היא באמת אוהבת אותך אני בטוח שהיא נזכרה שאמרת לה שאתה אוהב אותך אבל אחי זאת אחלה התקדמות!!״ המשיך דן מנסה לעודד אותי
״איזה התקדמות, אני מזכיר לך שתינו תפוסים״ אמרתי בשקט
״אז תפסיקו!! אתם שתי אידיוטים באמת אוהבים אחד את השניה אבל לא מוכנים להיות ביחד״ אמר דן בכעס
הגעתי כבר לבית שלי ושתקתי
״טוב אני הגעתי הביתה אני אדבר איתך״ אמרתי בשקט
״אמאא טונייי אני בבית״ אמרתי צועק
״היי חמוד שלי״ אמרה אימי ונשקה למצח שלי
״אתה שומר היום על אחיך?״ שאלה אימי
״שיט״ מילמלתי
״קבעתי קצת עם ענבר״ אמרתי בשקט
״אני מצטער״ המשכתי להגיד
״זה בסדר נזמין את הבייביסיטר שלו״ אמרה אימי
״לא רוצה״ אמר טוני
הוא ממש שנא אותה היא באה לפה תמיד בתקווה לראות אותי אידיוטית היא לא התייחסה אליו בכלל היא אף פעם לא מתייחסת אליו
״אבל טוני חמוד אי אפשר״ אמרה אימי בשקט מנסה לשכנע אותו
״לא בא לי היא מגעילה ומעצבנת כזאת״ המשיך טוני
״אם אני אקח אותך עכשיו לגינה תסכים שהיא תעשה עלייך בייביסיטר?״ שאלה אמי
״לא יודע״ היסס טוני
״אני מבטיח שאני אגיע מהר״ חייכתי אל טוני נותן לו נשיקה בלחי
״אתה מבטיח?״ שאל טוני
״אני מבטיח״ גיחח ג׳ון
״טוב״ אמר טוני לאמא שלי
והם הלכו לגינה
דפיקה בדלת נשמעה והלכתי לפתוח
״מה קורה״ אמר ליאור כאשר נכנס בדלת
״אני מצטער על אתמול שהברזתי לך״ גיחחתי
״זה בסדר היה אחלה לחזור לפנימיה ללילה״
״עכשיו אכפת לך להגיד לי מה קרה״ המשיך ליאור
״כן״ אמרתי נושם עמוק ומספר את כל הסיפור
״וואי חתיכת סיפור״ גיחח ליאור
הלכנו לבריכה של הבית שלי והיינו בה קצת

מנקודת מבט ליאן:
הוא לא ענה לי כל היום והתחלתי לדאוג בגלל שפחדתי שקרה לו משהו ובעיקר שפחדתי על עצמי
על הרגע שאני אגלה שהוא בוגד בי
אני כבר מרגישה את זה כל כך הרבה זמן
הייתה לי תחושה נוראית לאורך כל היום תחושת מחנק שרק עודדה את זה שחשבתי. סליחה.. שידעתי שהוא בוגד בי
והחלטתי לשים לזה סוף אם הוא בוגד בי ואם לא מגיע לי תשובות לכל התירוצים שתירץ לי לאורך כל השבוע
הלכתי לעבר ביתו דופקת בדלת
״ליאן״ אמרה אימו של ריאן
״היי״ עניתי לה
״ריאן בבית?״ המשכתי
״כן.. הוא למעלה הוא נפגש עם ידידה שלו ללמוד למבחן בפיזיקה״ אמרה אימו ונתנה לי להיכנס הגעתי לחדר שלו שהיה למעלה נשמתי עמוק מקווה שכל ההרגשה שלי הייתה לשווא שזה לא באמת מה שאני מרגישה פתחתי את הדלת של החדר שלו
והתמונה שהייתה מול עיניי לא נשכחה
ריאן שכב על המיטה כאשר עליו אחת מהזונות של השיכבה הנמוכה יותר שלנו והם שתיהם עירומים
״אעלק ללמוד לפזיקה אמרתי״ כאשר הרגשת מחנק נפלה עליי ביטני התהפכה לכל הכיוונים רציתי להקיא רציתי לבכות רציתי לעשות הכל רק לא לראות את הבוגד הזה
ריאן העיף ממנו את הנערה הסתכל עליי בשקט והוריד את ראשו
״אני שונאת אותך״ אמרתי בכוחתיי האחרונים לפני שהתחלתי לבכות
וברחתי משם
״חכייי ליאן בבקשה!!״ אמר ריאן ושם על עצמו את המכנסיים שלו
רצתי משם וישבתי ליד אחד העצים נותנת לדמעות לרדת
שמעתי התנשפויות מאחורי סובבתי את ראשי וראיתי את ריאן
לא יכולתי להסתכל עליו
השפלתי את מבטי ונתתי לדמעות לזרום
״ליאן..״ אמר ריאן מתקרב אליי
״אל.. אל תתקרב״ אמרתי בשקט
״ליאן״ המשיך ריאן להגיד מתקרב אליי ונוגע בשערי נרתעתי לאחור
״עזוב.. עזוב אותי!!״ אמרתי צועקת
״ליאן אני כל כך מצטער״ המשיך ריאן
״אני לא סולחת!! לך מפה לך לזונה שלך שמחכה לך בחדר שלך עזוב אותי אני לא רוצה לראות אותך יותר אני רוצה שתעזוב אותי ואל תראה את הפרצוף שלך יותר אבל יותר בחיים שלי!!! אני פשוט שונאת אותך״ אמרתי מתרחקת ממנו ורצה למקום שאפילו אני לא יודעת איפה
התנשפתי עמוק כאשר גילתי שאני בפיצריה האהובה עליי ביותר המקום היה שקט כאילו אף אחד לא נמצא אז הרשתי לעצמי לשבת.
ישבתי באחד השולחנות ונתתי לדמעות לזרום
״רוצה להזמין?״ שמעתי קול גברי של כנראה אחד מהמלצרים
״ל..ל..לא״ אמרתי בשקט
והעלתי את ראשי לנער שעמד שם
הוא היה ניראה יחסית טוב היו לו עיניים תכולות עמוקות וגדלות שיער שחור אפר שהיה פרוע במקצת
״יום רע?״ שאל אותו הנער וישב לידי
״כן.. ותאמין לי לך אפילו אין ימים גרועים כמו אלו״ אמרתי
״אמא שלי בבית החולים קרה לה משהו והיא במצב אנוש״ אמר הנער בפשטות
״אנ..אני.. מצטע..מצטערת״ אמרתי בשקט
״כנראה שיש ימים גרועים יותר ממה שלי יש..״ אמרתי בשקט
״אז בא לך לספר?״ שאל אותו הנער
״מאיפה להתחיל? מהדבר הכי נורא ששבר אותי היום או מהדבר שהתחיל את כל זה?״ שאלתי בשקט
״אמממ אולי מההתחלה?״ שאלה הנער
״אתה לא תצליח לעזור לי..״ אמרתי בשקט
״אולי אני כן״ גיחח הנער
״לאמא שלי יש חובות שקשורות לבית שלנו היא חייבת
5000 שקלים עד לסוף השבוע איך אני משיגה את זה אני לא יודעת..״
״צריך עובדים למקום מרווחים אחלה משכורת ביום את יכולה לקבל 500 שקל בלי בעיה אני אבקש מהמנהלים לתת לך לעבוד פה, הלאה?״ גיחח הנער
״מה? באמת? תודה!!״ אמרתי מחייכת טיפה
״הכל בשביל לראות את החיוך הזה״ אמר הנער
הסמקתי
״נו את ממשיכה?״ שאל הנער
״בזה אתה בכלל לא תוכל לעזור לי״ אמרתי בשקט מנסה שלא לדמוע
״נו..״ שאל הנער
״חבר שלי בגד בי..״ אמרתי בשקט נותנת לדמעות לצאת
הנער ישב שם ושתק
״אני מצטער אבל הוא אידיוט״ אמר הנער בלי בעיה
״אידיוט שאני אוהבת..״ אמרתי בשקט
״אני אהיה אחראי לזה שלא תאהבי אותו יותר!״ אמר הנער
״איך בדיוק?״ שאלתי בשקט
״שתצאי איתי לדייט״ אמר הנער בפשטות
מה שגרם לי לצחוק
״אני לא יודעת..״
אני אביא לך תמספר שלי מתי שתרצי תמיד נוכל לקבוע ולהיפגש קרץ אליי הנער
״טוב״ אמרתי בשקט
״ג׳יימס״ המשיך להגיד הנער
״ליאן״ גיחחתי
״אני מכירה אותך״ אמרתי בשקט
״באמת מאיפה?״ שאל ג׳יימס
״הייתי איתך ביחד בפנימיה..״ אמרתי בשקט
״אוי נכון!! את הנערה שאמא שלה לקחה אותה עד לסוף השנה
אמרו לנו על זה משהו״ גיחח ג׳יימס
״כן..״ אמרתי בשקט
״טוב הנה המספר שלי״ אמר ג׳יימס
והביא לי את המספר
הבאתי לו גם את שלי
והבטחתי לו שאתקשר אליו בסוף השבוע
והלכתי לעבר הבית שלי..

מנקודת מבט שירה:
התארגנתי מהר ויצאתי לכיוון הבית של טוני
דפקתי בדלת שלו
והאנה פתחה לי את הדלת
״תודה שבאת!״ אמרה האנה
״תוכלי להגיע גם מחר בבוקר אני לא יודעת מה הבן שלי עושה ובבוקר יש לי פגישת עסקים חשובה תביאי בגד ים אם בא לך טוני בטח ירצה להיכנס לבריכה מחר, תוכלי להגיע בעשר?״ שאלה האנה
״כן ברור!״ אמרתי בשקט
״שירה!!״ אמר טוני
״בואי!!״ משך אותי טוני לעבר חדר המשחקים שלהם הבית שלהם היה גדול ממש היו לו שתיי קומות גדולות ובריכה ענקית מחוץ לבית
בחדר המשחקים שלו הייתה טלוויזה
גדולה וארון ענק עם ספרים בתוכו
היו לו שם משחקים ממש גדולים
והחלנו לשחק
״טוני תתנהג יפה אני אחזור עוד כמה שעות ואל תפריע לאחיך להתארגן לדייט שלו עם חברה שלו טוב חמוד?״ אמרה האנה נכנסת לחדר נושקת ללחי שלו ויוצאת מהדלת
״אני רעב״ אמר טוני בשקט ממשיך לשחק איתי במשחק הקופסא שלו
״רוצה שאני אלך להכין לך משהו לאכול״ שאלתי את טוני
״כן!! בא לי לחמניה עם שוקולד״ אמר טוני
״אז אתה תשאר פה ותמשיך לשחק ואני אלך להכין לשתינו כריך עם שוקולד״ אמרתי בשקט והתקדמתי לעבר המטבח פורסת את הלחם ושמה בו שוקולד הכנתי לשתינו כריך וכאשר התחלתי להכין את השוקו בטעות הפלתי את הכפית מהר הרמתי אותה ולקחתי כפית אחרת
״טוני מה אתה מבלגן את
המטבח?״ אמר הקול של אחיו שהיה לי מוכר יותר מדיי מוכר
״אני יהרוג אותך!!״ המשיך אחיו הגדול מלמעלה מגחח ויורד למטה
השוקו שהכנתי נפל מידיי כאשר ראיתי את אחיו הגדול
והקול המוכר ששמעתי היה בצדק כי זה היה לא אחר מאשר ג׳ון
״פאק״ מילמלתי לעצמי