ספר חפירות /משעמם לי אז אני הכתוב דברים

ארץ לעולם לא / סתם קטע כתיבה שחשבתי אליו ........

הסתכלתי על החלון , הגשם ירד וירד ואז רק כאשר שמעתי את הביג בן מרחוק , ידעתי , כרגע חצות ,ידעתי שהוא יגיע , ידעתי שהוא יבוא , ולא טעיתי , יש כאלה שיומרו שהוא ילד קטן , יש כאלה שיומרו שהוא סתם תינוק מגודל . הרבה מתארים אותו בתור הילד הקטן עם השיער האדום ועיניים עם ניצוץ שובב , איך אני יודעת מי הוא באמת ורק אני יודעת איך להתמודד איתו באמת. נהיה קר , זהו הוא פה "הרבה זמן אנג'לה " אמר לי , קורא לי בשמי שאף אדם לא מכיר "הרבה זמן , פן " אמרתי
הוא ניגש את , בוחן את פרצופי, את עיניי , את כול כולי "דבר " אמרתי בתיקפות , לא עוד , לא עוד "דבר על מה ? על מוירה ?" שאל שוב "אוליי תקרא לי כבר בשמי " שאלתי אותו בסבלנות , התקרבתי אליו "אתה יודע ב ד י ו ק , מה אני רוצה !!!!" אמרתי בתקיפות , והוא חייך את חיוכו הערמומי "אווווו וונדי וונדי , נהיית לאישה יפה " אמר לי בחיוך מזכיר את שמי , השם שכולם מכירים "אני יודעת את כול האמת פיטר " אמרתי שהוא היה בעדן החלון , מבטו השתנה "ואיזה אמת וונדי ? ספרי לי על האמת וונדי " לחש לי , שתקתי "פיטר תקשיב , אתה מבין שלא תהיה ילד לעד " התחלתי לומר והוא צחק "אני הילד הנצחי וונדי , אני הילד שאף פעם לא גדל " אמר בצחוק "אתה אבל גם הילד האבוד , הילד שאין לו הורים , הילד הזה שאין מי שידאג לו " צהקתי אליו , מבטו ישר תנהיה קר "פיטר בבקשה , על תעשה את אותה טעות " לחשתי לו "בבקשה פיטר , בבקשה ,אני מתחננת " לחשתי שוב "בן כמה...... " "בקרוב הוא חוגג שנתיים " השלמתי אותו מהר , הוא היה בשוק מוחלט "פיטר , אתה צריך להיות אותו פיטר ,שמספרים אליו האגדות , אותו ילד , ילד קטן ,שרק רוצה ...... " "אני לא אותו פיטר וונדי!!!!" נזף בי .

אז מה אתם אומרים ?

זה קטע כתיבה שמתקשר לספר שלי "son of lost boy in Neverland"
ישמח שמי שיכול יקרא ויכתוב לי מה הוא חושב על הספר :)