GamE OveR | vkook

Chapter 2

טאהיונג שכב על ספת העור והעביר ערוצים בטלוויזיה משעמום. בצעדים כבדים ועצלנים הוא ניגש לטלפון שמוקם על שולחן עץ קטן בפינת החדר, "היי.. זה קים טאהיונג מחדר 136" הוא אמר לעובד המלון שענה "אני רוצה בקבוק שאטו לאפיט, תשלח את זה עם ג'אנג הוסוק בבקשה". הצייר ניתק את השיחה וחזר לשכב על הספה, כל הבוקר הוא העביר בניסיון להעביר לבד הקנבס את הרעיון החדש שלו ומשלא הצליח - התיייאש, הזמין את היין המשובח שאהב ותיכנן ליפול לשינה טובה. הוא סרק את הפיג'מה עם הדפוס פילים שהיתה לגופו וגיחך על זה שבתוך תוכו הוא עדיין ילד.

עובד המלון צלצל בפעמון הסוויטה ונכנס בלי להמתין לאישור, "הינה היין שרצית.." הוסוק חייך "ביקשת ממני לבוא אז הבנתי שאתה כנראה עם מישהו והבאתי שתי כוסות". מאז פגישתם הראשונה טאהיונג הרגיש עם האחר בנוח, ראה את הוסוק כחבר ולא רק כעובד חולף. הוא שיתף אותו בחייו וסמך עליו. "לאא.. אבל אתה מוזמן לשתות איתי" טאהיונג אמר ופניו הסמיקו, בכנות הוא חיפש חברה. "אם אתה מבקש" עובד במלון הניח על השולחן הקטן את המגש שהרים בידו הימנית, מזג לשתי כוסות הקריסטל מהמשקה האדום והגיש לצייר המתוק.

"הוסוק היונג.." טאהיונג אמר, לקח לגימה נוספת וסיים את תכולת הכוס "אני צריך להתייעץ איתך". "בשמחה, על כל דבר" הבחור החביב מילא עוד מהשאטו לאפיט הממכר לכוס של האחר. "נניח שהיה לך אקס שנפרדת ממנו לאחר פיצוץ ענקי ביניכם.. יש לו עדיין רגשות אלייך אבל אתה מאחל למותו", "אוקיי" הוסוק הנהן וסידר בראשו את המידע. "נפגשתם שוב.." חום השיער המשיך "אממ.. הוא עשה משהו שלא אהבת ואתה מחפש נקמה". טאהיונג נעצר ולקח נשימה עמוקה, בעיקר מתיסכול. "זה ג'ונגקוק נכון?" הוסוק פלט והביט בעיניו של הצייר.

"זה לא משנה עכשיו, אני מחפש לנקום בו ולשבור אותו אחת ולתמיד" חום השיער גירד בעורפו "כמו שהוא עשה לי!", "אתה יודע שלא אכפת לי מהאקס שלך נכון?" הוסוק אמר "הבנתי ממך שהוא עדיין אוהב אותך", "--אובססיבי!" טאהיונג דייק וגלגל עיניים. "אוקיי, אובססיבי" הוסוק חזר אחריו וחשב כמה האחר נראה חמוד כשהוא ככה. "בקיצור.. הדרך הכי קלה זה שתיתן לו את מה שהוא הכי רוצה - אותך.. תראה לו שאתה מעוניין בו, תגיעו לנקודה שהוא יחשוב שאתם ביחד שוב ותזרוק אותו". חיוך ענקי נפרס על פניו של הצייר, זה יהיה משעשע גם בשבילו לשחק קצת עם ג'ונגקוק. "אבל.. בטוח שגם לך אין עדיין רגשות אליו?? אחרת זה לא יצליח", "אייככ לאא!!!" טאהיונג גלגל עיניים בפעם המיליון להיום, ליבו אטום לגמרי כשמדובר בג'ונגקוק.

הצייר נעמד על שתי רגליו והפיל בטעות את כוס הזכוכית על הרצפה ונפץ אותה, "אויישש מצטער" הוא מלמל והתכופף להרים את השברים. טאהיונג התמלא אנרגיות ותחושות שהוא רק רצה לחזור לחדר העבודה שלו ולשפוך אותם על קנבס חלק ונקי, לכן הוא לא שם לב למעשיו המגושמים. "אאחחח" הצייר נעמד באחת, אחז באצבע ידו וטיפות אדומות לכלכו את הרצפה הנקייה. טיפות אדומות, הפעם לא של צבע. "טאהיונג!" הוסוק תפס באצבע של האחר ועטף אותה עם מפית בגוון בורדו שהיתה מקופלת בקפידה בכיס האפודה הלבנה שלבש על גופו.