April pools' Day

פרק 3-

דפקתי דפיקות קטנטנות על דלת משרדה של דיינה,שלום כנסי היא אמרה מה רצית שאלתי רק רציתי להגיד לך ש....ש..אני אוהבת אותך ושתבטיחי לי שבחיים לא תעזבי אותי לטובת אף אחד אחר לא משנה מי זה היא אמרה אני מבטיחה אמרתי והתחבקנו.
חזרתי לבית וישר קיבלתי טלפון מדיינה השיחה הייתה כך.
דיינה:השארתי לך רשימת קניות על המקרר,תעשי את הקניות ותסדרי אותם במקומם.
אני:אבל אין לי כוח.
דיינה:תעשי את זה אחרת לא יהיה לנו אוכל.
אני:נו טוב...
דיינה:ביי,אוהבת אותך.
אני:ביי
סוף.
לקחתי את המפתח של הבית ויצאתי לסופר,עברתי דרך בית ספר וראיתי שזה די בסדר,כל כך רצתי ללמוד שם,המשכתי ללכת עד שהגעתי לסופר הוצאתי את הרשימה מהכיס לקחתי את המצרכים ושמתי בעגלה התקדמתי לעבר הקופה כשאני מרפרפת על הרשימה אבל שמתי לב שהיה חסר סטייקים,השארתי את העגלה במקום וחיפשתי את הסטייק אבל לא מצאתי אותו התהלכתי בסופר במטרה למצוא את הסטייקים אבל לא מצאתי את צריכה עזרה בחור אחד שאל כן עניתי לו יישר אני מחפשת את הסטייקים איפה אתם שמים אותם שאלתי בנחמדות הוא הצביע על משהוא מאחורי הסתובבתי וראיתי שלט שהיה כתוב בו ״מחלקת בשר״ אתם צריכים לשים את זה במקום ברור יותר אמרתי זה היה לך מול העיניים כל הזמן הזה ואת לא ראית אז את מאשימה אותנו הוא שאל ברור עניתי בחוצפה תתחילי להירגע אם לא אנחנו נוציא אותך מהסופר הוא אמר רק תנסה אמרתי הוא הסתכל לי בעניים ואז צעק ״שומרים תוציאו אותה מפה״ תוך שנייה הייתי מחוץ לסופר זרוקה על המדרכה איך הוא בכלל הוציא אותי מהסופר הזה,הוא בסך הכול נער מתבגר שעובד רק מטומטם וחצוף אמרתי בקול זה מה שאני בשבילך הוא עמד מעליי וחייך לא,אתה יותר גרוע אמרתי הוא התיישב ליידי למה באת לסופר הוא שאל סליחה שאלתי כשאני נקרעת מצחוק מבפנים בוא נתחיל מזה שאנשים באים לסופר בשביל לקנות אוכל דבר שני מי אתה שתחליט את מע להוציא מהסופר זה הסוםפר של אבא שלך ששאלתי בצוניות כן הוא ענה טוב עניתי אל תאמיני הוא אמר נו...זה מה שאני עושה אמרתי מה הוא שאל לא מאמינה אמרתי טוב ברשותך יש עוד מליונים של חנויות אז אני אלך אמרתי וקמתי הוא קם אחריי ושאל ״היה קשה לך ללכת מהתחלה״ כן זה הכי קרוב לבית שלי עניתי כשאני מתרחקת יכולתי לשמוע את משפטו האחרון ״הילדה הזאת מיוחדת״