Blood Whore {Larry mpreg}- Hebrew

פרק 1

״אתה הערפד היחיד שאני מכיר שמזיין בני אדם אחי,״ נייל מצקצק כאשר הארי מוריד את כדור הדם שלו ומטיח את כוס השוט על השולחן.

״לך תזדיין ני,״ הארי התרחק מהתא, מסדר את הז'קט שלו. הוא ליקק את שפתיו, סרק את הבר, ואז הניד בראשו ועשה את דרכו אל דלת הכניסה. החבר הכי טוב שלו כמעט לעג לו בגלל זה, אבל האגו של הערפדים היה גדול מדי ולא רבים מהם היו פתוחים מספיק כדי להיות פיזיים עם בן אדם.

הארי סרק את הרחוב החשוך, עיניים מצטמצמות אל כל הזונות שעמדו בשורה על קירות הברים. אחת, ג'ינג'ית גבוהה, ניגשה אליו, מגרגרת כשהתקרבה.

״טוב, שלום לך,״ היא העבירה אצבע על חזהו של הארי והוא נאנק והרחיק את זרועה.

"אני אדמם אותך על יבש לפני שתספיקי לקבל אותי,״ הוא גיחך והיא חטפה את ידה, השפה שלה תפוסות בשפתייה.

״אז אתה מוצץ דם,״ היא הפנתה את ראשה וחזרה לעמדה שלה, חברתה מצחקקת ורוכנת פנימה ללחוש עליו. אין טעם ללחוש כשהארי יכול לשמוע הכל, אפילו את פעימות הלב שלהם, את הדם שעובר במערכות שלהם.

ערפדים ובני אדם חיו יחד במשך מאות שנים. בני אדם היו מתנדבים להיות בנק דם לערפדים כי זה השתלם טוב, טוב מאוד, וכאשר תורמים דם במרכזי תרומות מקבלים נקודות ואחרי כל כך הרבה נקודות מקבלים הרבה כסף.

עם זאת, ערפדים היו בררנים, שתו רק 2 סוגי דם והם היו ממש נדירים. ערפדים שרצו להפוך לבן אדם נאלצו לפנות לבית המשפט עם האדם, ובכן נניח שהיה קשה לקבל אישור לשנות בן אדם בדיוק כמו להתחתן. היית צריך לחתום על ניירות, להחזיק מסמכים מסויימים, בדיקות דם ועוד כל מיני חרא.

בני אדם לא ידעו הכל על ערפדים וזה היה דבר טוב עבור מוצצי הדם. כן, הייתה להם מהירות לא אנושית אבל לא תמצא אף אחד מהם מתרוצץ ברחובות. הייתה להם ראייה מאוד מאוד טובה וערפדים רבים המשיכו להיות רופאים בגלל זה. הם היו ממש חזקים אבל הם שמרו את זה לעצמם באמת, לא נתנו לבני האדם להשתמש בהם כמכונות באתרי בנייה או משהו.

בני אדם לא ידעו שערפדים יכולים לראות הילות, אדום לכעס, ורוד עבור תאווה, כחול עבור עצב וכו'. הם לא ידעו שערפדים יכולים לשמוע את פעימות הלב שלהם, לדעת מתי הם משקרים וכדומה. בני אדם גם לא ידעו שערפדים יכולים, רק על ידי ריח של אדם, לחוש באיזו מחלה יש להם, כמו איידס, סרטן, הצטננות.

החיים עם בני האדם היו חוויה מוזרה אבל הם הפכו את חייהם של הערפדים לקלים הרבה יותר. ״הארי, חבר, אתה יודע שצחקתי כן?״ שאל נייל ודחף כמה אנשים ליד דלת הבר.