יום אחד אהיה חופשייה כמו פרפר,
אעוף למרחקים ואשתחרר מהדאגות שלי.
אני שונאת אותן. כל כך שונאת אותן.
יום אחד אזכה להיות שוב ילדה, שרואה נופים ושמיים, שיכולה להרגיש.
לשמוע.
לחוות.
יום אחד אזכה לראות שמיים תכולים ודשא בריא,
להציץ על הכוכבים,
לשמוע שירים
להרגיש בחזרה את הרגליים שלי, פוסעות בנועם על הרצפה.
את החזה שלי פועם שוב.
אולי אלה נראות בקשות ככ קטנות, ככ חסרות חשיבות.
אבל.. בשבילי אלו דברים כמעט דמיוניים,
אני כל כך קרובה, כל כך רוצה, אני מושיטה יד אל הריק, אך גופי כושל, אני נופלת חזרה אל העלטה החשוכה והקרירה שבה הייתי.
יום אחד אשב על הדשא הרך ואצחק מכל הבעיות שסובבות אותי, כי הן קטנות ולא חשובות.
יום אחד.
-------------^-^-------------------------------------------
קודם כל היי!
דבר שני *שיעול שיעול* מתנצלת שלא העלתי כבר מלא זמן, לא היה לי כוח לפתח את כל הדברים-הלא-מפותחים שקיימים בקבוצה שלי עם עצמי (כי בינינו, יש לי מלא)
ביי(:
YOU ARE READING
וואנשוטים/קטעי כתיבה°•
General Fictionכאן יהיו כל מיני וואנשוטים או קטעי כתיבה שכתבתי, מקווה שתאהבו✨✍ ^^פרק חדש פעם בשבוע^^ אין להעתיק, לשכפל, לצלם,וכו וכו
