היה ממש קשה להיות סטודנטית עד כה, היה קשה לעבוד משרה מלאה, היה קשה להתאמן, היה קשה לעבוד על עצמי ודברים
קיצר שנות העשרים שלי גורמות לי להרגיש בת ארבעים.
אבל בכנות, בשנה האחרונה עברתי תהליך מטורף שרק לוקח תאוצה כרגע. אני אשתף יותר כשלא אהיה באמצע הגשות גמר לקורסים, אבל מעולם לא הייתי כל כך מרוקנת רגשית כמו שאני עכשיו. מה שכן, זה אומר שהחיים שלי יותר מלאים מאי פעם, ולמרות שאני לא תמיד במצב הכי טוב שלי, מעולם לא הייתי כל כך רחוקה מדיכאון כמו שאני בתקופה הזאת.
אז ל"החיה." לקח זמן מה להיכתב, וסוף כל סוף אנחנו כמעט בסוף - יש שני פרקים סופיים וכל אחד מהם חצי כתוב כבר. זאת הייתה חוויה מטורפת וקשה מאוד כי מעולם לא היה לי קשה לכתוב סיפור כמו שהיה לי קשה לכתוב את החיה.
אבל מה הלאה?
טוב, אחרי הרבה מחשבה על האופציות האפשריות שלי הבנתי שכן יש לי אפשרות לכתוב פרק כל שבועיים אם אני אשחק כמו שצריך עם הזמן שלי, אז החלטתי שאני אמשיך ואפרסם פה. היו הרבה רעיונות שחשבתי לפרסם, אבל בסופו של דבר הפרויקט שבחרתי הוא "המילה שלו". הפרויקט הזה מושלם לחזרה שוטפת של כתיבה אחרי הרבה הפסקה. הוא לא מורכב עלילתית אבל מושלם להשתפשפות מחדש עם דמויות באמצעות קאסט לא מורכב.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
