3%

45 5 6
                                    

אני פותח עיניים, מצחצח שיניים, אוכל ארוחת בוקר ואז מתחיל את היום. 
הופ, סטופ ! עצור, מהתחלה.

אני פותח עיניים, אני מתרומם מהמיטה, אני מצחצח שיניים. 
הופ, סטופ, עצור, מהתחלה. 

אני פותח עיניים, אני נאנח, אני ער. 
הופ. סטופ. עצור. 

אני פותח עיניים. 
עצור.

סוללה נמוכה, 5 % נותרים. 
יש להיטען.

בואו נניח לרגע, שיש לכל אחד מאיתנו סוללה. 
סוללה שמייצגת את האנרגיה שלנו, את הכוחות הנפשיים והפיזיים שלנו.
ובואו נניח לרגע שאצל אדם ממוצע היום מתחיל עם 100 %, נניח.

ולרגע, רק לרגע, נניח שאצלי זה אחרת. 
אנחנו לא נמהר לשים תבניות וטוויות, להדביק שמות או סיבות ללמה. 
אנחנו רק, נניח. 

אצל אחרים זה 100%, אצלי ביום טוב זה 10%. 
וביום לא טוב ?
3%.

עכשיו עם ההנחה הזאת, נתחיל מהתחלה. 

אני פותח עיניים, אחרי לילה ארוך של סיוטים, ומתגלגל מהמיטה. 

3% נותרו, יש להיטען.

אני מצחצח שיניים, אני אוכל ארוחת בוקר. 

2% נותרו, יש להיטען.

אני הולך לבית ספר, מהנהן לאנשים.  

1% נותר. יש להיטען. 

אני מתיישב בכיתה, המורה מתחיל לדבר. 

1% נותר. יש להיטען. 

היא כותבת על הלוח. 

יש להיטען. 

היא נותנת עבודה. 

יש להיטען !!

נגמר השיעור. 

0%, נכבה.

אני יושב בבית ספר, הסוללה נגמרה, ולא יכול שלא לתהות, מה אני עושה. 
למה את האנרגיה הכל כך יקרה והנדירה אני מבזבז על שיעורים ועל כתיבה, על מבחנים ועל עבודות, על לשמוע את הסיפורים המגוכחים של המורות. 

"בית ספר זה חשוב ! " הם אומרים, מבטיהם זועפים, מאשימים, מוכיחים. 
זה מרגיש כאילו את הנשמה אני אמור למכור, את הסוללה המתה לגרור, לשנס מותניים ולחרוק שיניים. 
אני צריך לעשות, להילחם, לא לוותר לעצמי !! אבל כמובן גם לדאוג לעצמי. 

אני צריך לבזבז שש שעות בממוצע, שמונה במציאות, על לשבת בכיתה ולהקשיב למורה. 
הכל כדאי לחזור הביתה ולהמשיך לעשות מגדל של שיעורים ועבודות, ללמוד למבחנים ולהתאמץ להביא ציונים. 
אבל לא לשכוח גם לאכול שלוש ארוחות ביום, לשתות מים, להיות עם חברים, לדאוג קצת לנפש, להתקלח, לקרוא ספר, ללכת לחוג, לעשות תחביבים וכמובן זמן למשפחה כי זה חשוב. 

בתוך הים הזה של המטלות, המשימות, הרשימות, יש אותי. 
אני מחזיק סוללה קטנה ביד, עייף מהלילה הסוער ומהחיים שממשיכים לרוץ ולא לוותר.
ואני שואל, למה. 

במקום לשבת ולחכות, לתת לסוללה את הזמן שלה להיטען שיהיה לי אנרגיה אפילו למעט מהדברים, הם רצים ודוחפים, יש דברים להספיק !!
הם שוחקים את הסוללה עד שהיא לא מצליחה להיטען, סוחטים כל טיפה של אנרגיה שבפנים. 

3% נותרו, יש להטעין.

2% נותרו, יש להטעין. 

1% נותר, יש להטעין. 

1% נותר. יש להטעין.

יש להטעין. 

יש להטעין. 

יש להטעין !!



אני 3%, נעים להכיר. 

שיר משליWhere stories live. Discover now