שומרת הערים האבודות-הסיפור של דקס

תחרות ההכתמה

"מה זה 'אליפות ההכתמה האולטימטיבית'?" שאלה סופי את דקס.
"טלקינזיס." ענה בזעף. "אני גרוע בטלקינזיס."
"מה החוקים?" שאלה כשהתחלקו לזוגות. הם, כמובן, חברו אחד לשני.
"אנחנו מכוונים את תותח הצבע אל היריב בכוח המחשבה שלנו." הסביר. "ומי שנרטב - יוצא מהמשחק. המנצחים משחקים זה נגד זה עד שנשאר רק אחד, והוא הזוכה."
"כל המשתפים, למקומות." ציווה סר קאטון, וליידי אלכסיין נתנה לדס שני רובי צבע. "היכון!"
דקס השליך את אחד התותחים אל סופי. "תפסי."
היאא תפסה אותו רק ברגע האחרון.
"מצטער, שכחתי שאת גרועה יותר ממני בדברים האלה." אמר דקס ונהיה פתאום מרוצה. "לפחות יצא לי לנצח בזה פעם אחת."
היא גלגלה עיניים.
דקס הרים את התותח בכוח המחשבה וכיוון אותו אל סופי.
"התז!"
ספלאש!
דרס בהה בסופי, המון, כשכתם צבע ורוד בוהק נזל על סנטרו. היא פגעה בול בחיוכו.
"מצטערת." אמרה בחיוך קטן.
"זה בסדר." הוא נאנח. "זה הגיע לי, כנראה."
"כל הכבוד, סופי!" קרא סר קאטון. "קדימה, תצטרפי אל המנצחים. דקס יכול לגשת אל ילדי הפלא הצבעוניים שעומדים שם." הוא הצביע אל עבר קבוצה שעמדה משמאלם.
פניו של דקס הזדעפו.
"מה הפרס הראשון בכלל?" שאלה סופי לפני שהתרחק.
"בדרך כלל, פטור מעונש אחד - אבל אל תתלי בזה תקוות. פיץ זוכה בדרך כלל - לא שהמושלם הזה עושה אי פעם משהו שמצדיק פטור מעונש." הוא חיקה קולות של הקאה. "מה שלא יהיה, אני מקווה שתצליחי לנצח בעוד כמה סיבובים."
"תודה."
ְסטינה הייתה הזוג של סופי בסיבוב שלאחר מכן.
"אפילו מסקוג יכול לנצח את דקס." אמרה סטינה. "בואי נראה אותך נגד יריבה אמיתית." היא שיגרה כתם כחול אל ראשה של סופי, אךזו עצרה אותו בכוח המחשבה.
"אני איהנה מזה כל כך." לעגה סטינה. "אני אכוון אל העיניים שלך - סוף-סוף נהפוך אותן לכחולות."
דקס חש בזעם עולה לנוכח התגרותה של סטינה. "יא חתיכת מסקוג-"
"היכון! התז!"
ספלאש!
"אאוץ'!" צרחה סטינה ושפשפה את לחיה המרוחה כחול.
"מצטערת." אמרה סופי.
"אין כל סיבה להתנצל." העירה ליידי אלכסיין. "כל הכבוד, סופי. הרבה זמן לא ראיתי כוח טלקינטי כזה."
"אבל זה כאב!" טענה סטינה. "זה פוסל אותה, לא?"
"לא התכוונתי..."
"לא עשית שום דבר רע. אם נפגעת, העלמה הקס, גשי למרכז הריפוי. כך או כך, סופי זכתה ביושר."
"כן!" דקס נופף באגרופו באוויר.
"ובנוגע אלייך, מיס פוסטר, אני חושבת שאולי כדאי להעביר אותך לקבוצה של רמה שלוש, כדי שהיריבין שלך יהיו באותה רמת כוח מנטלי."
סופי ניצחה את הילדים מרמה שלוש, אחד אחרע השני.
"ילדה מרמה שתיים מגיעה לעשירייה הראשונה." אמר קיף. "ואת עוד אמרת שאת לא מסתורית."
"זה בטח מזל של מתחילים." אמרה.
"או שיש לך אולי כל מיני כשרונות שאנחנו לא יודעים עליהם." אמר קיף." הוא עצר לרגע. "תאאו מי מחווירה שוב. מעניין מאוד... יש לי הרגשה שאת זו שתצליח להביס את פיץ האדיר."
עד מהרה סופי הביסה את שאר היריבים שלה, ועמדה מול נער הזהב.
"יש לכם צבע תותח מועדף?"
"ורוד!ורוד! ורוד! קשטי את פיץ בורוד!" כולם פצחו בשירה, ודקס המתלהב מכולם.
פיץ חייך. "אתן לגברת לבחור."
"ורוד."
"היכון... התז!"
לרגע שני הנערים עמדו אחד מול השני לחא תזוזה, וברגע השני שניהם ניתזו אל הקירות.
דקס קם ממושבו בבהלה. "סופי!"