Part 1: the beginning

21 2 0
                                    

״קדימה הראש בחוץ חזק,תלחצי חזק עוד קצת,״ הרופאה אמרה לאימי ״מזל טו-״ הרופאה אמרה לאימי ולקחה אותי מהר מהחדר בלחץ ״מה קרה!?!!!!! תתנו לי את הבת שלייי, לאן אתם לוקחים אותההה!?״ אימי צעקה בכל החדר ״גברתי אני מצטערת לבשר לך,״ האחות התחילה להגיד ״לא הבת שלי לא מתה היא חייה ואני צריכה להניק אותה תתנו לי אותה עכשיו!״ אמא שלי צעקה על האחות ״אני מצטערת גברתי אבל את לא יכולה לראות אותה יש לה חשד למוות היא נולדה ללא אוויר ד״ר קלחסקוביץ עושה לה החייאה״ אמא שלי התחילה לבכות ולהכנס להיסטריה עד שהרופאה נכנסה ואני בידיה
״הילדה שלך נולדה ללא אוויר כנראה שלא הגעתם בזמן אחרי שירדו לך המים אבל קרה נס והיא ניצלה״ המיילדת מסרה אותי לאימי
והיא התחילה לבכות מאושר
באותו רגע אימי החליטה לקרוא לי לינה על השם המיילדת שהצילה את חיי

~כעבור שנתיים~
אני בוכה ושומעת רק צעקות מסביבי לא מבינה למה אמא ואבא רבים ״אני רוצה גט אני לא רוצה לחיות איתך יותר!״ אבא שלי צעק על אימי. מה הוא אמר? למה היא בוכה בגלל אבא? ״סוף סוף אני לא אצטרך לראות אותך כל בוקר וכל ערב וכל פאקינג היום״ אמא שלי צחקקה והיא סטרה לו ״אל תרביצי לי!״ אבי צעק עליה ״אחד, אני מאושרת שסוף סוף אני מקבלת ממך גט. שתיים, אתה לא תדבר אליי כאילו אתה יודע מה. שלוש, אתה לא תקלל ליד הילדים שלי״ אמא שלי צעקה עליו והוא התחיל להשתגע ״הילדים שלנו!!״
הוא צעק בחזרה

~ כעבור שנתיים~
רצתי עם החברות בגן ופתאום ראיתי שחור
״שרון תבואי מהר לבת שלך אין אוויר הזמנו לה אמבולנס היא כחולה וסגולה בכל הפנים תבואי לבית חולים מהר!״ הגננת אמרה לאימי בטלפון.
התחילו
לעשות לי החייאה, ועדיין אין לי סימן חיים.
״שרון כהן?״ הרופא יצא וקרא ״כן זאת אני היי, מה קורה עם הבת שלי היא חייה? היא בסדר? היא מתה?״ אמא שלי טבעה את הרופא בשאלות ״גברת כהן תנשמי הבת שלך חייה״ באותו רגע ירד לאימי אבן גדולה מהלב
״אבל-״ אימי נכנסה שוב ללחץ וקטעה את הרופא ״מה אבל??? קרה לה משהו??״ הרופא נאנח ביאוש ״גברתי תתני לי לסיים לדבר״ הוא אמר לה ביאוש ״ביתך מחוברת למכונת הנשמה היא לא בהכרה מלאה זאת אומרת שהיא יכולה לשמוע הכל, אבל היא לא יכולה לפקוח עיניים או להגיב בכל דרך כלשהי, אני מצטער מאוד גברתי.״ אמא שלי התחילה לבכות ״כמה..זמן היא תהיה ככה?״ אמא שלי שטלה בכאב ולנורה מהדמעות של עצמה ״אני לא יודע כנראה כמה שנים״ הוא אמר ״אוקיי תודה ד״ר.״

~לאחר חצי שנה~
״שרון כהן?״ אותו רופא שאל
״כן זאת אני יש התקדמות?״ אמא שלי שאלה נרגשת ״כן, ביתך התעוררה, אני רק חייב לעדכן אותך במשהו.. זה יכול מאוד לחזור אליה בהמשך החיים זה כנראה נגרם מחרדה או לחץ כלשהו אז תשמרי עליה טוב.״ הרופא אמר והכניס את אימי ״תינוקת שלי התגעגעתי אלייך״ אימי אמרה עם דמעות בעיניים ״הכרתי מישהו חדש ואנחנו ביחד ואנחנו עברנו לגור אצלו, ויש לו שתי בנות מקסימות
לגדולה קוראים שקד והיא בת 8.5, ולקטנה קוראים שחף נכון יש לה שם ממש דומה לאח שלך שחר ושחף חחחחח״ אמא שלי סיפרה לי מה קרה בנתיים והיא סיפרה לי על ההוא שהיא הכירה ״אה והיא קצת יותר קרובה לגילך היא בת 6 והיא עולה עוד מעט לכיתה א׳״

You changed everything Where stories live. Discover now