פרק 1

13 0 0
                                    


פרק 1-
״אבא, אני יצאתי עם אופק וליאור אני אחזור מאוחר״
״אוקיי, רק אורי קח איתך מפתח למה אני ודינה הולכים היום לסרט ואני כנראה כבר אשאר לישון אצלה״.
״סגור, יאללה ביי״.
סגרתי אחרי את הדלת של הבית והתחלתי ללכת לכיוון הגינה השכונתית שבה אני ליאור אופק והחברה תמיד נפגשים בשישי. זה נהפך להיות כבר נוהל קבוע האמת, ליאור יתלוש תביצים ויקרע אותם לשניים אם מישהו מאיתנו ידפוק הברזה. אז גם אם הראש שלי טיפה לא פה עכשיו אין לי כל כך ברירה אלא ללכת לשבת עם החברים השרוטים שלי. עדיף על לשבת לבד בבית.. נראה לי שהאבא הזה שלי בכלל לא היה שם לב אם נשאר לנו אוכל במקרר לפני שהוא היה יוצא להזיל ריר על החברה החדשה שלו דינה. בן אלף.
״בן של זונהה איפה היית אורי!!״ שמעתי את הקול של ליאור מרחוק ואז ראיתי אותו ואת אופק מתקרבים אליי בצעדים מהירים.
גיחכתי למראה החולצה של אופק, לא משנה כמה פעמים אמרנו לו שהיא מחרידה ושאם נשרוף אותה נעשה רק טוב לעולם, הילד לא מוכן לשמוע.
״מה אורי כזה קשה להרים טלפון או משהו להגיד שאתה חי? יא גנוב אחד הייתי בטוח אתה הולך לנגב עם הלשון שלך את הרצפה של המועדון מרוב שהיית מחוק אתמול אחי״
״בוא תגזים, שתיתי רק כמה שוטים בקושי הצלחתי לתפוס ראש טוב״
״כן בכלל לא תפסת ראש טוב״ אמר ליאור תוך כדי שהוא מגלגל עיניים, חתיכת חרא.
״ אני גם בטוחח שלא קמת היום עם הנגאובר של השמחות״ הוסיף אופק.
״יאללה שתוק שתוק כבר קרצייה, מה נהייתם אמא שלי ולא שמתי לב״
״הא, אני מת ממנו״ אמר ליאור תוך כדי שהוא צוחק כמו אהבל. ״קלטת את המתנשא הזה״ הוא פנה לאופק שגיחך.
״פעם באה אל תצפה שנציל אותך מעצמך.. אתה בכלל זוכר אתמול שחצי מהמסיבה מורן מזרחי ניסתה להימרח עליך?״

זכרתי משהו כזה, לא כל כך היה אכפת לי ממנה כי למען האמת הייתי עסוק בלהסתכל על נועה. מה הסיכוי שדווקא היא תהיה באותו מועדון שאני הייתי בו. לא שיש תלונות, פאק כמה שהילדה הזאת יפתה בתקופת זמן שלא ראיתי אותה.

שיקרתי מקודם, כן הייתי שיכור, הייתי מחוק מהתחת. כל כך מחוק, שהיום בקושי יכולתי לקום מהמיטה לשירותים מרוב שהרגשתי חרא. אבל אף אחד לא צריך לדעת מה הסיבה שהרגשתי את הצורך להשתכר ככה, אף אחד לא צריך לדעת למה אתמול נתתי ככה למורן להימרח עליי למרות שברגיל אני לא יכול לסבול אותה.

נועה ואני, אני ונועה זה סיפור לא גמור.
אני בטוח שמבחינתה זה בכלל סיפור שלא התחיל.
אני דיי שונא אותה. אני שונא את זה שהיא דפקה לי את המוח, את הלב ואת הראש, נכנסה חזק ושברה בי הכל. בפעם היחידה והראשונה שהרשתי לעצמי באמת להרגיש משהו הילדה הזאת דפקה אותי חזק.
זה מחרפן אותי, משגע לי את המוח שגם אחרי כל הזמן הזה עדיין יש לה ככה שליטה על הלב והרגשות שלי.

מאז נועה, שמתי זין על הרגשות שלי ועוד יותר שמתי זין על הרגשות של אחרים.
זוגיות ואני בוא נגיד את זה ככה לא הולך ביחד. כל הבנות שאני איתן יודעות למה לצפות. מההתחלה אני מסביר להם שחוץ מזיון טוב הן לא יקבלו יותר מזה. אני גם לא מרגיש רע על מה שאני עושה כי הרי זה לא שהם מכבדות את עצמן יותר ממה שאני מכבד.
מורן ואני הזדיינו פעם אחת בקיץ של כיתה י' היא לא הייתה רעה אבל בהחלט לא שווה את כל הכאב ראש שהיא הביאה איתה. היא פשוט לא מוכנה לשחרר. היא לא מבינה אפילו כמה היא משפילה את עצמה.

קטנה שליWhere stories live. Discover now