part 2

907 69 89
                                    

לואי ירד במהירות מקומה התחתונה, הוא בדיוק התעורר משינת הצהריים שבכלל לא התכוון להשקע בתוכה. פשוט עבר עליו יום לימודים ארוך ולכן חשב שלא יזיק לקחת תנומה קטנה אבל הוא לא ציפה שיירדם למשך 4 השעות הבאות!

ברגע שראה שהשעה 18:15 הוא מיהר להתלבש לעבודה ולהתאפס על עצמו, אם הוא רוצה לבקש את המקדמה אסור לו לאחר.

"לו אתה יכול להכין לי ארוחת ערב?" שאלה פיבי, מתיישבת על שולחן הבר הקטן שנמצא במטבח ומחייכת חיוך קטן. לואי נאנח, מעביר את ידו בשיערו וסורק במבטו את הסלון עד שעיניו נתפסו בלוטי שישבה על הספה וראתה טלווזיה יחד עם פיזי בזמן שדוריס וארנסט יושבים על הספה ומשחקים במכוניות.

"מצטער פיב אני מאחר לעבודה, תבקשי מלוטי אני בטוח שהיא תסכים להכין לך, אפילו תוכלי לעזור לה" חייך לואי, מנשק לראשה של פיבי המהנהנת ולוקח את מכשיר הטלפון שלו יחד עם צרור המפתחות מהשולחן.

"להתראות בנות!" קרא ויצא מהבית לכיוון מקום עבודתו, לא שוכח לנעול את הבית אחריו משום שאמו עובדת את משמרת הלילה שלה היום ולא סומך על הבנות שיזכרו לנעול.

הוא הוציא את אוזניות החוטים הלבנות מכיסו וחיבר אל הטלפון שלו, מפעיל את הפלייליסט האהוב עליו ומתחיל בהליכה לחנות בה עובד.

הוא עובד בחנות כלי בית פשוטה, המשכורת שם לא רעה וזה בערך המקום היחיד שהסכים להעסיק נער בן 16, טוב נו, כמעט 17 לעבודה כלשהית כך שהוא לא היסס ונענה להצעה.

"היי דס" צלצול קטן נשמע כשלואי נכנס אל החנות עם חיוך קטן על שפתיו, הוא תמיד ניסה להשאר אופטימי, גם כשהמצב קשה הוא לא נותן לדבר לשבור את ליבו ולהרוס אותו. כי בסופו של דבר הכל יהיה בסדר.

"הו! שלום לך לואי! איך אתה מרגיש ילד" פרע דס את שיערו של לואי המצחקק, תמיד היו יחסים טובים בין השניים.

דס העריץ את הילד הקטן שעובד קשה ומצליח בזכות עצמו, אמנם לואי מעולם לא סיפר לו על המצב בביתו אך דס יכל לשער לעצמו לפי בגדיו והציוד של לואי שהכסף המקבל עבור העבודה אינו הולך רק אליו וניתן לראות זאת במבטו המאושר של לואי ברגע שמקבל את המשכורת.

"אני מרגיש מעולה" חייך לואי, הולך אל מקומו מאחורי הדלפק. "מה שלומך דס?" שאל לואי בנימוס, מפעיל את הקופה ורושם את שעה בה הגיע למשמרת.

"הכל טוב, קצת בעיות עם הילד אבל חוץ מזה הכל בסדר" צחק דס ולואי הנהן בחיוך קטן. "רק רגע לא הייתם צריכים לחזור מחו"ל רק בעוד כמה ימים?" שאל, אמנם לואי יכל להיות מעופף מידי פעם אבל הוא טוב בהלקשיב.

"כן בסוף החלטנו הפגישה הוקדמה כך שלא היה צורך להשאר. נפתיע את הבן שלנו" אמר דס בחיוך ולואי הנהן.

"אממ" התחיל לואי להגיד, מובך. דס הסתכל על הנער בשאלה, די בטוח מה התכוון להגיד אך החליט להשאר בשקט ולתת לו לדבר, או יותר נכון לבקש.

Secret Love//L.SWhere stories live. Discover now