Secret Love//L.S

Part 27

לואי ירד לקומה התחתונה מכין בזריזות ארוחת בוקר לבנות לאחר שהתאומות התלוננו שהן רעבות.
אתמול בערב כשהשניים קמו משנת הצהריים הקטנה שארגנו לעצמם הארי יצא לבית שלו להביא כמה דברים ומאז לא חזר, בהתחלה לואי היה קצת מודאג אך ההודעה של הארי שנשלחה בסביבות תשע בערב שהכל בסדר והוא יחזור מחר בצהריים הרגיעה אותו, יודע שהתוכנית שלו הצליחה ובאמת יצא לו לדבר עם ההורים שלו כמו שקיווה.

״היי לוּ לעזור לך?״ דייזי נכנסה למטבח, ״כן תודה״ מלמל והיא הנהנה והתחילה לעזור לאחיה לסדר את השולחן, תוך זמן קצר הם התיישבו לאכול כל האחיות ולואי, מתחילות לספר לו על איך עבר עליהם היום אתמול.

״ולוטי קנתה לי תוחם חדש!״ קראה פיבי בהתרגשות ולואי חייך ״תתחדשי פיב״ אמר והסתכל על לוטי מבולבל מעט.

״אה כן לוּ שכחתי להגיד לך, מצאתי עבודה בקניון באיזו חנות בגדים״ אמרה בחיוך, ״היא דווקא ממש טובה ויש תנאים מעולים ושכר הוגן אם תרצה אוכל לבדוק גם עבורך אתה יודע עם כל מה שקרה עם דס״ הציעה במבט חם שגרם לליבו של לואי להתחמם, הוא כל כך אוהב את האחיות שלו.

״זה יכול להיות מעולה לוטי, תודה״ הוא נישק לראשה של לוטי שישבה לידו.

״היי ילדים״ קול נשמע מדלת הבית ומיד דמותה של ג׳והאנה הופיעה, התאומות הסתכלו אחת על השנייה מבולבלות וגבותיו של לואי התכווצו מעט, ממתי היא בבית בשעות כאלה?

״היי״ מלמלה לוטי והחלה לפנות את הצלחות של כולם.

״רוצה אולי לאכול משהו אמא? נשאר סלט וכמה מאפים״ הציע לואי בנחמדות, היא הנידה בראשה וחיוך קטן והתיישבה לידם באחד הכיסאות נראית קצת מוטרדת.

״לא תודה לואי אני אכלתי חשבתי אולי נוכל לדבר, כולנו״ אמרה בהיסוס, ״קרה משהו?״ לוטי שאלה והתיישבה חזרה במקומה.

״רציתי להתנצל״ היא נאנחה, תופסת בידה של אחת מהתאומות ומלטפת אותה. ״אני בשנים האחרונות לא הייתי אמא במשרה מלאה ואני מצטערת, אני מצטערת שלא באתי איתכם לאספות הורים, שלואי היה צריך לעשות במקומי את כל מה שאני הייתי צריכה כי עוד לא התגברתי על אבא שלכם. אתם סבלתי הרבה בגללי וזה לא הגיע לכם״ היא העבירה את עינייה בין ארבעת ילדיה, לואי הרגיש את לוטי שלידו מתקשחת והניח את ידו מסביב לכתפה כתמיכה.

״לואי מתוק אני מצטערת שבגלל חוסר האחריות הכלכלי שלי אתה בשלושת השנים האחרונות רק עובד בשביל להביא כסף לאוכל הבייתה, שאתה לקחת את הבנות יום יום לבית הספר ועשית את כל מה שאני הייתי צריכה ולא עשיתי״ היא הסתכלה עמוק לעיניו של בנה הבכור שלמרות הכאב שהרגיש בחזהו הוא חייך חיוך קטן וסימפתי לעבר אמו.

״זה בסדר אמא אני סולח״ הוא אמר, מרגיש את אחותו הקטנה מיד משתחררת מאחיזתו ומסתכלת עליו בבלבול.