geekystuff ביקורתית

כמו פרפר: וואנשוטים

הפעם, אני אתחיל בביקורת. תיכף תבינו למה.

היו קטעים שלא היו בהם מספיק אזהרות טריגר (אזהרות על שימוש בסמים ואיזכור של פגיעה עצמית). כמישהי שאוהבת לענות את הקוראים שלה, אני יודעת כמה קשה זה לשים אזהרת טריגר, אבל באמת שעדיף לשים. 

ההערה השניה היא על הקטע באנגלית - "thoughts", היו בו שגיאות כתיב ושגיאות דקדוק.

עכשיו לחלק הטוב. זה הספר הכי קרוב לשלמות שקראתי בווטפאד. אני לא מגזימה. הספר היה כל כך עצוב, מצאתי את עצמי נאנחת אנחת רווחה כשהדמות החליטה לא להתאבד בסוף. קראתי את הספר במקסימום שעה - ונהניתי מכל רגע. למרות כל העצב שבקטעים, ואולי בזכותו, הוא היה כל כך שמח. הוא גרם לי להעריך את כל מה שיש לי וכל מה שהיה לי, ברמה שהרגשתי צורך לצעוק - "תודה!" לשמיים אחרי שקראתי אותו. תודה לך על הספר המופלא הזה.