כל מה שרציתם (ולא רציתם) לדעת על מיתולוגיות באשר הן

37#

במיתולוגיה היוונית יש מישהו בשם אריסיכתון שהיה רעב כל כך עד שהוא אכל את עצמו.

מדוע ולמה (ואיך, לעזאזל), אתם שואלים?

אז אריסיכתון היה מלך תסליה ועשיר וגם מלך תסליה (ואפילו עשיר, למען האמת). אז הוא היה מלך, ועשיר, וכמו כל מלך עשיר הוא רצה שולחן אוכל לסעודות שלו.

מה הוא עשה כדי להשיג שולחן? הלך לחורשה הקדושה של דמטר וכרת את העץ שסביבו כל הנימפות רקדו, כמובן! (כי הרי רק שם יש עצים ולא בליטרלי כל מקום אחר!)

בכל מקרה, דמטר כעסה. מאוד כעסה.
אז היא גרמה לו להיות רעב וצמא.
מאוד מאוד רעב וצמא.
כל כך רעב וצמא, שלא משנה כמה הוא אכל הוא נשאר רעב וצמא, וככה הוא כילה את כל ההון שלו והמעמד שלו ירד והוא כבר לא היה מלך ולא היה עשיר, אבל הוא עדיין היה רעב, וזה לא נחמד להיות רעב, אז הוא עשה את מה שכולם עושים במצב הזה- ניסה למכור את הבת שלו בשביל אוכל, מה שלא עבד ורק גרם לו לאבד עוד יותר את המעמד שלו.

מה נותר לו לעשות הלאה, אם כך?

לאכול את עצמו, כמובן! ולמות בתהליך, כי כך גוף האדם עובד!

וככה, ידידיי, *לא* בונים שולחן אוכל.

אה, ודרך אגב, חזרתי! אז יאיי!