פרק 2

16 1 0
                                    

כשהיתקרבתי אליהם תאליה יש הוציעה את החניט והמגן הילד הבלונדיני הוציא פגיון וגם הילדה הקטנה הוציאה סכין נראה שהשלושה האלה כבר דיי מנוסים בקרבות אמרתי בלחש
בהתחלה התקרבתי לאט לאט אמרתי ״היי תאליה קוראים לי גרובר אני סאטיר ובאתי לקחת אותך למחנה החצוים ״ תאליה לא זזה רק הסתכלה על הילדים האחרים שהיו לצידה תוכיח
אמרה הורדתי את הנעליים שלי והראתי לה פרסות היא הורידה את החנית והחזירה את האיגיס שלה לצמיד אלה לוק ואנבת׳ גם הם חצוים אמרה תאליה כאילו שזה כל כך ברור מאילו,מה אמרתי זה לא הגיוני, אנבת׳ היא בת אתנה ולוק הוא בן הרמס היא אמרה הייתי דיי בשוק כששמעתי את זה הייתי חייב לספר לכירון אבל לא היה עלי דרכמת זהב בכיס .אתם צריכים לבוא עכשיו אמרתי בקול נואש האדס רודף אחרי תאליה ואם הוא יגלה שיש פה עוד חצוים הוא ישלח תגבורות ,אחרי כמה דקות של שתיקה לוק אמר טוב אז בואו נתחיל ללכת. כל אחד ארז כמה דברים אנבת׳ את הסכין שלה ואיזה שהוא כובע לוק כמה נשקים ותאליה קצת כסף ויצאנו לדרך אבל ממש אחרי חמש דקות עוד פעם התחיל הריח ריח המפלצות
הרח התחזק והתחזק הם פה אמרתי ואז ראינו אותם האירניות, תאליה רק עצרה ואמרה ״ אוי לא ״ ואת באמת הסכמתי איתה
האירניות הם פשוט שלוש זקנות מרושעות שהופכות ליצורים עם כנפיים של עטלף ושוט שבקצה שלא הייתה אש . אף אחד לא אהב אותם אז החלטתנו פה אחד שכדאי שנעוף מפה הכי מהר שאפשר אבל כמובן כעבור כמה דקות הם הופיעו מולינו אז היינו חייבים להלחם נגדם כל אחד הוציא את הנשק שלו אני הוחמאתי את חליל הפאן שלי והתחלתי לנגן את המנגינה הכי מזוויעה שיכולתי לעשות תאליה תקפה אירנית אחת מאחורה ולוק ואנבת׳ קפצו על אחת משתני הצדדים .אחת ניסתה לתקוף אותי אבל המוזיקה כבר גרמה לה להפסיק . כולנו נלחמנו הם עשו כל מיני מהלכים כאלה ולאט לאט כל אחת הפכה לחול ונעלמה . נשאר שם רק מזכרת קטנה מהם , הצמיד שהיה לאחת מהן על הייד הוא היה נראה כל כל רע אבל עדיין לקחנו אותו והמשכנו בדרך . זה היה קרוב אמר לוק קרוב מידי אמרתי.

סיפורו של גרובר Where stories live. Discover now