היי, אני סם מרטין מפריז ואני בן 15 ואני בן למשפחה הכי עשירה בפריז... משפחת מרטין כמובן.
אני הייתי מגדיר את עצמי כבן טוב להוריי וכתלמיד וחבר די טוב, אני מנגן בגיטרה קלאסית, אני גם מאוד אוהב לקרוא אבל התחביב האהוב עליי הוא לשוחח עם אנשים.
דבר חשוב שתדעו על משפחתי הוא שיש משפחה אחת בעיר שמשפחתי והיא ביריבות כבר הרבה מאוד שנים והשם של המשפחה הזאת היא משפחת ברנרד. אני לא באמת יודע מאיפה כל הריב הזה הגיע אבל אני יודע טוב מאוד שמשפחתי שונאת אותם מה שאומר שגם אני צריך לשנוא אותם ולכן אסור לי להתיידד איתם.
אמנם יש לי קשר אחד סודי שהוא הקשר הכי חשוב לי בעולם שהוא הידידות שלי עם איזבל ברנרד. עכשיו נכון, אני יודע מה אתם חושבים לעצמכם ושואלים איך זה שאני יכול להיות חבר של אחת מהמשפחה שצריכה להיות המשפחה היריבה שלנו והתשובה לזה היא... אני מחבב את איזבל אולי קצת יותר מרק מחבב.
אוקיי עכשיו אחרי שסיימנו את כל החלק הזה הגיע הזמן ליום הראשון של השנה בבית הספר החדש שלי ואלוהים בבקשה תקשיב לי רק בפעם הזו, תשים בבקשה את איזבל איתי בכיתה.
ההורים שלי כמובן שלחו את הנהג הפרטי שלנו שיסיע אותי לבית הספר כאילו זה הדבר היחיד שחסר לי שכולם יראו כמה עשיר אני ויתחילו להתנהג אליי כמו אל בחור נדוש וכל התיאורים המפגרים האלו ששמים תמיד לילדים עשירים.
זהו, הגעתי לבית הספר ואני מתחיל ללכת לכיוון הכניסה שלפתע תפסה בי יד מאחור. רגע מה... אף פעם אף אחד לא שם עליי כף יד מאחוריי מעניין מי זה יכול להיות, כשהסתובבתי לאחור ראיתי את איזבל שצוהלת משמחה והסקרנות הכריעה אותי ולכן שאלתי אותה "שלום גם לך, מה קרה שאת כל כך שמחה?"
והיא ענתה לי "לא שמעת? פרסמו היום בבוקר את הכיתות!" אז אני חשדתי בליבי מה היא מתכננת להגיד לי והחלטתי לשאול אותה "יש מצב ששמו אותנו באותה כיתה?" והיא חייכה אליי והנהנה בראשה לחיוב ואני ישר חיבקתי אותה בחוזקה עם חיוך ענקי ושאלתי אותה אחרי שהרפתי מהחיבוק "את מתכננת גם לבוא ללמוד או רק להתחבק" כמובן שקיבלתי אגרוף קטן אחרי ההערה הזאת והיא לקחה לי את היד ורצה ביחד איתי לכיתה.
כשהגענו לכיתה המורה בדיוק נכנסה אז מיהרנו למקומות החופשיים שעדיין נשארו וראינו בדיוק שני מקומות אחד ליד השני במזל אז אנחנו ישר התיישבנו אחד ליד השני והתחלנו את היום.
השעה הראשונה שלנו היא שעת מחנכת ולמזלנו המחנכת שלנו היא המורה הכי טובה בבית הספר אז ישר היא סיפרה לנו טיפה על עצמה ונתנה לנו לספר על עצמנו.
הנער הראשון שקם נראה כנער גבוה ובלונדיני ששמו הוא ג'סטין שנשמע די שטחי אז אנחנו נראה מה אנחנו נעשה איתו, אחריו קמה נערה בגובה רגיל עם שיער חום חלק וקצת נמשים שנשמעת כמו נערה מאוד נחמדה שכנראה נהיה חברים ואחריה קמה נערה עם שיער בלונדיני ועם הרבה תכשיטים שנשמעת כמו בריון ונערה מאוד שטחית אז איתה אנחנו פחות נתמודד.
כשהגיע תורנו אני התחלתי ואני די גמגמתי שם אבל אני חושב שאני בסוף נשמעתי סביר ואחרי איזבל דיברה והציגה את עצמה בהרבה ביטחון עצמי כרגיל ואחרי שהיא סיימה הצלצול נשמע והתחלנו את השיעור השני.
בסך הכל בית הספר הלך לי די טוב היום ואני הכרתי לי כמה חברים חדשים וכך גם איזבל ולכן אני מחשיב את היום הזה בתור הצלחה. כשהגעתי הביתה בנפרד מאיזבל מן הסתם הלכתי לחדרי בשביל לקרוא לי ספר מעניין, באמצע הקריאה שלי פתאום קיבלתי טלפון מ... איזבל?!?! ממתי היא מתקשרת אליי לפה? "איזבל, למה אתה מתקשרת לפה?" לחשתי והיא ענתה "תקשיב, אני וההורים שלי רבנו ריב רציני היום ואני יצאתי מהבית, יש מצב כלשהו שאני יכולה לבוא לישון אצלך רק היום? בבקשה!" אני התלבטתי בראשי במחשבה האם אני יכול לאשר את זה כיוון שההורים שלי מתעבים את המשפחה שלה ולכן היא פשוט תבוא לפה אסור שההורים שלי יראו אותה והחלטתי שזו הזדמנות מצוינת לבלות עם איזבל יותר.
"אוקיי, את יכולה להגיע אבל... אנחנו נצטרך להיות בעליית הגג" כמובן שהיא ענתה לי שכן ושהיא תגיע בשעה שבע.
