שברת לי תלב 2

3

השמתי בחגורה שלי מחשיר ציטות- תופתעו כמה פעמים אנשים מוציאים מהפה דברים שהם לא היו מוציאים אם הם לא היו חרמנים :)
ישבתי לי בשיא הנוכחות מבט מתנשא קר.
הוא קם.
איך? אתם שואלים? פשוט. שפת גוף שיחקתי לו בתת מודע- חוסר עקבות ושימושי.
אבל מה הקשר ליהיות קרה?
יפה, פה אנחנו חייבים ליהיות טבעיים זה מעורר אצל אנשים סקרנות.

אני הבטחתי להפוך לקאפו. אני סבלתי מספיק. מספיק כדי שייגמרו לי הדמעות. האירועים בחיי הפכו אותי לכזו. למפלצת. מה ציפיתם? אה דברו! אל תסככתו עליי ככה. גרמתם לזה אני רק התוצאה.
בין אם זה התחיל בחרם ואז איבוד אח ואמא השתגעה ואז איבוד של כל האחים ושל אבא.
שאלוהים רק יודע כמה זה קשה. ואז אונס כי החיים שלי לא מספיק בתוך החרא.. מסתבר.
לחיות אצל משפחה מאמצת, להסתבך עם העולם התחתון להאנס שוב! כי סעמק לא מספיק חרא לי. נמאס לי. אבל יש תחתית גם לבור של הבור ואז הבגידה של אבנר ממני וסהר.. וואו סהר.. והאונס שהוא גרם אבל זין! נכון? בפעם השלישית זה לא כזה נורא. פאק איתו. השבר בלב
. זה מה ששבר אותי לגמרי.
. זה מה שחיסר לי תרגשות סופית.
. זה מה שהפך אותי מ 99 אחוז מכונה ל 100.
. ולי פאקינג נמאס. נמאס ליהיות לבד. נמאס לחוות כל פעם מחדש חרא מומצא אחר.
איך זה יכול יותר להתדרדר?

בלי לשים לב הטרף שלי יושב מולי. אני מהנהנת לכיוונו מדליקה סיגריה ונשענת לאחור נושמת אחרי התובנות האלו. איך הכל התדרדר...

"תתיישרי אלי" תיאו אמר בקול מאיים.
נשארתי במקום. חרא עליו מי הוא שיבו להגיד לי מה לעשות אז הוא הקאפו.. לא לעוד הרבה זמן.
אקדח פגש את מיצחי. בין העיניים. מה הוא רציני? אני מסוגלת להתחנן אליו שירה. אני אשכרה רוצה שירה. שיגמור עם זה. הפרצוף שלי נשאר אדיש. הרי למה שאני אפחד למות אם אין לי פאקינג מה להפסיד? אין לי כלום. לא חיים כי בחיית אילו חיים אלו לעזאזל?!
הוא הביט בי במבט בוחן מופתן ואני רק הוצאתי אוויר מסרטן מראותי והכנסתי חדש ועין נשענת לאחור על הכיסא מביטה למעלה כאילו אין מולי אקדח. הוא סיים לטעון אותו אנשים מסביב יודעים מי זה כמו פאקינג כולם וכולם כבר ברחו. פוסי! פחדנים. כאילו איזה עסקה של חיים הציעו לכם... וואו ממש "אסור לפספס אותה" חחחח בואו אני אסביר מה קורה.
מולידים אותך נגד רצונך.
ואז מכריחים אותך לעשות 12 שנות לימוד כמו חמור אלה אם כן אתה נושר.
ואז פלא הפלא. אנשים יעזבו אתכם אנשים ימותו בדרך. ויזה ייגרום לכם להשבר. אבל אתם צריכים ליהיות 'חזקים' אבל אני שואלת למה? למהה?!?!?!? מישהו פאקינג יכול לענות לי. למה כדי לעבוד כמו עבד כל חיי בשביל אוכל. ואז לחיות? למה לי!? למה לי לחיות לגדל ילדים להשתעבד לבעל ובית? זין. זה לא בשבילי.
יש כאלו שנופשים כל החיים למה?

"אמרתי שתתישרי אליי" הוא  התחיל "ואני לא אוהב לחזור על דברים פעמיים." הוא סיים.

"סיימת?" שאלתי בהתגרות שיילחץ על האדק כבר! שיילחץ.

"לדבר כן. עכשיו מעשים" הוא אמר

"נו? כמה זמן ללחוץ על ההדק המזויין? זה לא פרוייקט, תלחץ כבר זילזלתי בך מגיע לי. לא?"
אמרתי באדישות וארסיות.

"איך את כזו טבעית ורגוע וקרה יש לך אקדח מוטען מול העיניים ומאחוריו יש רוצח שאין לו בעיה ללחוץ על ההדק." הוא אמר והתאפקתי לא לצחוק.

"סתכל. 1) אין לי מה להפסיד.
2) אתה חייב להיות קר טבעי, ורגוע כדי לשרוד תעולם הזה.
3) נראה לך שאתה כזה חזק? 'רוצח' אמרת?
אני לא רואה שאתה בכיוון של לרצוח אותי. מה לוקח לך כל כך הרבה זמן ללחוץ על ההדק?"
שאלתי בארסיות.
הוא הוריד תאקדח.
"פחדן!!!" צרחתי לקחתי את ההקדח כיוונתי אותו לרקה שלי.- ירייה. לחצתי. שקט.
גן עדן, גיהנום?
פתחתי את עיניי לא היו כדורים.
לא היה באקדח פאקינג כדורים.
פתחתי אותו. יש שם 8 מתוך 9 כדורים.
"ידעת?" הוא שאל.
"אתה רוצה אמת או מה שנוח לי להגיד?"
"מה שנוח לך להגיד." הוא אישר והנהנתי.
מדליקה עוד סיגרייה.
"כן" עניתי.
"וזו אמת?" הוא שאל
"לא" עניתי
"למה נוח לך יותר לשקר?" הוא המשיך לחקור ולא אהבתי את זה אבל עניתי.
"כמו שאמרתי. אתה חייב ליהיות קר כדי לשרוד.
האמת רכרוכית מדי." סיימתי.

"מי את?" הוא שאל
ופה כבר נשברתי מתתי מצחוק. לא הפסקתי.
הוא היה מבולבל ובצדק.
"השטן." עניתי.
"טוב.. השטן.. את מוצאת חי בעיניי את תהיי אישתי." הוא אמר את מה שהיה צפויי. זה פשוט מדהים מה אפשר לעשות מתדמית של בן אדם.
וכמו בתוכנית- "זין. על הכל. אני אומרת כן." אמרתי והצחוק הפסיק כאילו לא היה קיים.

-------------------------------------------------------------
כעבור חודשיים-
"אתה רשאי לנשק את הכלה." המכריז אמר לתיאו. כמובן שכדי לזכות בי הוא חיזר אחריי בלי סוף בחודשיים האחרונים אני לא צריכה להראות נואשת כל כך. אז שיחקתי.