ילדת מאפיה

משאבה

״בוקר טוב לאישתי״ שמעתי באוזני ״שתוקקקקק״ אמרתי וזרקתי עליו כרית ״אז ככה זה?״ הוא שאל ומשך אותי מהרגליים,כך שאני בקצה המיטה והוא מעליי,הוא לקח כרית ונתן לי מכה איתה ״בןןן״ אמרתי לו מצחקקת,מצליחה לצאת מאחיזתו ותופסת כרית,מחזירה לו. וזה הפך למן קרב כריות, ״בן תראה מה עשית!״ אמרתי לו והצבעתי על כל הנוצות שיצאו מהכריות ״אני??״ הוא שאל וצחק ״כן אתה!״ אמרתי לו מצחקקת ״אתה בנאדם מבוגר בן!״ המשכתי לצחוק והוא משך אותי אליו והרים אותי על כתפו,רץ לבחוץ,לבריכה.הוא הפיל אותי לבפנים,הבד של פיגמת הכותנה שלי נתפס במשאבה,הרגשתי את האוויר עוזב את גופי ואז חושך.

נקודת מבט בן:
״אנגל?״ קראתי שלא ראיתי אותה יוצאת מהמים,קפצתי למים וחיפשתי אותה שם,מצאתי אותה,השמלה שלה נתפסה במשאבה,הרמתי אותה והוצאתי אותה מן המים,״אוליבר!תומאס!תתקשרו לאמבולנס!״ צעקתי להם ״מה קרה לה?״ אוליבר רץ לבחוץ ואז תומאס,אוליבר התחבר אלייה ממש.״תזמינו אמבולנס!״ צעקתי עליהם,מנסה לעשות לה החייאה והנשמה.זה לא עוזר.והקולות של הסירנה נשמעו ואז נכנסו פארמדיקים לחצר,שמים אותה על אלונקה ואני אחריהם,״רק אחד יכול לבוא״ אחד מהם אמר ״אני אבוא.״ אמרתי ועליתי על האמבולנס.