16:03
"תודה שעזרת לי, רוצה לצאת לאכול משהו?" אמר דניאל
"אני לא רעב, אבל תלך אתה לאכול החדר אוכל אמור להיות פתוח" אמרתי ופתחתי את הטלפון
"אה.. טוב.. להביא לך משהו?" הוא שאל
"לא אני סבבה תודה"
"אוקיי.." הוא יצא וסגר את הדלת
יומיים לאחר מכן
20:12
התארגנתי לצאת לריצה על החוף לפני שיהיה כיבוי אורות
"לאן אתה יוצא?" שאל דניאל
"להליכה על הים" עניתי
"אה.. אני יכול להצטרף אלייך?" הוא שאל ונעמד
"כן כמובן" אמרתי בחיוך
20:20
"אז.. איך עד כה בפנימייה?" שאלתי את דניאל תוך כדי שהתחלנו את ההליכה
"נחמד כאן"
"למה בעצם הגעת לפנימייה?"
"המצב בבית, ההורים שלי יותר נכון.." אמר והרכין ראשו
"אה מצטער.. אני מבין שזה אישי.. לא הייתי צריך לשאול"
"לא זה בסדר, לא שזה סוד אפילו" הוא חייך אלי
פתאום הוא התחיל לרוץ
"אולי כדאי שנתחיל להתקדם שלא נאחר לכיבוי אורות"
21:00
הגענו בזמן, כמעט הענישו אותנו אבל ניצלנו מזה
עלינו יחד לחדר והלכנו למקלחות, הם היו ריקות
רק שנינו היינו שם
"רון יש לך שמפו?" שאל דניאל מהמקלחת הסמוכה
"כן, לזרוק לך?"
"לא, חכה"
הוא פתח לי את דלת המקלחת ערום לגמרי
לא הצלחתי להוציא מילה
"אממ אפשר שמפו?" הוא שאל עם חיוך נבוך
"כן.. הנה.."
"אחלה חבילה" אמר וקרץ
"למה היית צריך להיכנס למקלחת שלי בשביל לקחת את השמפו ולא שפשוט אביא לך? שאלתי
"למה זה כזה משנה?" הוא אמר
"עזוב, פשוט תחזיר את השמפו לחדר כשאתה מסיים" שמתי מגבת על מותני ועמדתי לצאת מהמקלחות
"חכה" הוא צעק
הוא משך אותי חזרה אל המקלחת ונעל את הדלת
YOU ARE READING
My Handsome Secret
Romanceהיי אני רון ואני בן 17 הנה תיאור קטן על עצמי :) שיערי הוא בלונד בהיר, ועייני כחולות, אני 1.79 אני לא אחד שנמשך לנשים.. אם בכלל אני אוהב לשיר, לצאת לים, לגלוש לפעמים, לאכול ובעיקר לישון אני נמצא בפנימייה כבר שנתיים בגלל שאני ילד בעייתי אף פעם לא הסת...
