2.

58 8 17
                                    


נקודת מבט לינה:

התעוררתי בפיהוק גדול ופקחתי את עיניי בישנוניות. הדבר הראשון שראיתי היו עיניים כחולות המביטות בי בזעף ״אהה!״ צעקתי ונרתעתי לאחור במהירות. העיניים הכחולות גילגלו עיניים. עכשיו ראיתי את הבת אדם בשלמות, נאנחתי בהקלה שהבנתי שזאת דיאנה. דיאנה המשיכה להסתכל עלי בזעף כעבור כמה דקות, ולא נראה שהיא תפסיק ״מ-מה את רוצה?״ שאלתי בפחד והתרחקתי ממנה עוד קצת ״מה זה?״ היא שאלה בזעף והצביעה על גוש קטן לבן, שהבנתי כעבור כמה שניות שזה הארנב המתוקי. אני חייבת למצוא לו שם. ״ז-זה אממממ...ארנ-נב?״ שאלתי ואמרתי באותה עונה, היא גילגלה את עיניה ״סתומה! אני יודעת שזה ארנב! חשבתי שלא מצאת בשר!״ היא צעקה בכעס. הרמתי את הארנב המתוקי והצמדתי אותו אלי ״זה לא רק בשר! זה הדבר הכי מתוק ביקום! אנחנו לא נהרוג אותן!״ אמרתי בנחישות שלא הבנתי איפה היא קיימת אצלי. דיאנה נאנחה ״טוב פרינססה, אבל לכי לצוד צבי״ היא אמרה בתבוסה, ואני בתגובה קפצתי עליה בחיבוק ״תודה תודה תודה תודה!״ צעקתי בהתרגשות, לקחתי את הסכין ורצתי לצוד.

כעבור שעה בערך ראיתי צבי קטן הרץ בבהלה, הוא צלע, והיה פצוע. הוא ימות בכל מקרה, אז להרוג אותו במקום שהוא יסבול תהיה הקלה בשבילו. זרקתי את הסכין על הצבי, אני לא מסוגלת לדקור אותו למוות. הסכין פגעה בבטנו במהירות, והצבי השמיע קולות ונפל על האדמה הקשה. הסבתי את מבטי, וכשהקולות דעכו הלכתי לצבי בזהירות ולקחתי אותה למקום שאני ודיאנה התמקמנו.

כשחזרתי למקום שהתמקמנו ראיתי שדיאנה בונה מענפים משהו. כשהיא ראתה אותי היא הפסיקה ושוב קדה לי קידה מזויפת ״פרינססה, הפתעת אותי״ היא אמרה ולקחה ממני את הצבי. חייכתי בתגובה וזרקתי לה את הסכין, שהיא תפסה אותה בקלילות, כמובן. היא חתכה את ביטנו של הצבי  והתחילה לבשל חלקים ממנה ״הלכתי למצוא לארנב המתוקי אוכל״ אמרתי בשקט. דיאנה גיחכה ״הארנב המתוקי? אין לך שם בשבילו?״ היא שאלה בזמן שהיא ממשיכה לבשל את נתחי צבי. הנהנתי ״כן...יש לך שם בשבילו?״ שאלתי וליטפתי את הארנב המתוקי ברכות. דיאנה חשבה לרגע ״סנווי. מה את אומרת?״ היא שאלה ב....נחמדות?זה לא מתאים לדיאנה, מצד שני-אני מכירה אותה רק יום בערך. היא עדיין לא נשמעת וניראת מישהי נחמדה. הנהנתי בחיוך ״זה שם מדהים, תודה דיאנה״ אמרתי והלכתי לחפש לסנווי אוכל 

כעבור רבע שעה היה חופן של עשבים ופטריות, ואת סנווי, כמובן. לזרתי למקום שאני ודיאנה התמקמנו בו והתחלתי להאכיל את סנווי בפטריה שגדולה כמו ראשו בערך. הצבי הריח מדהים, דיאנה מבשלת מדהים ״האוכל מוכן פרינססה״ היא אמרה וקדה לי שוב קידה מזויפת. אכלנו בשקט מביך. ״אז...איך את יודעת לשרוד ככה בשום-מקום?״ שאלתי בהתעניינות. דיאנה קיבצה את גבותיה וניסתה להיזכר ״אבא שלי לימד אותי״ היא אמרה כשהיא נזכרה ״ואיתך?״ היא שאלה בשקט ״אף אחד, אני לא יודעת איך לשרוד אם לא שמת לב״ אמרתי בגיחוך שדיאנה הצטרפה אליו. 

———

כן, אני יודעת שלא הגעתן לרף, אבל היום אני גומרת ביהס ולוקחים לי את האייפד, אז רציתי לכתוב את הפרק לפני שיקחו לי אותו. 

מזלט לעצמי על זה שאני גומרת ביהססס! (כאילו, גומרת את הכיתה הזאת ועולה לכיתה ח. ביכ)

אזאזאזאז, אני רוצה גם להודיע שאני לא אהיה הכי מחוברת עד השני ליולי, כי אני אהיה בטיול באיטליה ושוויץ. ובשני ליולי אני אחזור לארץ! מזלט ענקי לעצמי! אניווי, אז אם אתן תגיעו לרף ואני לא אעלה פרק זה רק בגלל שאני מטיילת בכיף. ביכיביכ

רף הצבעות: 7

רף תגובות: 20

אנחנו יכולות לעשות את זה! 

אדיוס!

The princess of nothing (wlw)Where stories live. Discover now