נקודת מבט אריאל:
אני לא יודע למה אבל השארתי אותה בחיים..
אם בן אדם היה נותן לי כאפה
ממזמן הוא היה מתחת לקבר. אבל
המבט הזה שהיא דפקה לי ללא פחד רצחני שיעשע אותי אם לומר את האמת
אז התגרתי בה במבטי היה לה עכביש על החצאית את ניסיתי להוריד אותו , אבל משום מקום היא נתנה לי כאפה .הכאפה לא הייתה חזקה אבל האומץ שלה לתת לי זה הדהים אותי...
אני לא בן אדם שנוגע בילדים או נשים זה קו אדום מבחינתי יש לי כבוד לנשים וילדים זה המעט שאמא שלי לימדה אותי בחיים,'אישה היא דבר קדוש לא נוגעים באישה ללא רשותה. תמיד לשמור על כבוד.. תרצח תקלל תעשה מה שאתה חייב בני אבל באישה וילדים קטנים לא נוגעים' .
זה המעט שאמא שלי הצליחה להכניס לי למוח מגיל קטן כי בכל זאת אני
חונכתי להיות הקאפו של שיקגו זה לא בא בקלות.הנערה הזאתי עם התלתלים והעיניים הירוקות
לא יוצאות לי מהראש.. לא יודע מה קורה לי אבל לא נראה לי זה טוב,
אני חייב להוציא אותה מהראש אז התקשרתי לרועי הקונסלריי שלי שגם החבר הכי טוב שלי.
"אחי יוצאים למועדון היום תהיה מוכן" אמרתי לו בקול הרציני שלי..
"אני שומע נכון ? אריאל הקאפו של שיקגו זה שלא מעניין אותו שום דבר חוץ מעבודה רוצה לצאת? קרה משהו אני צריך לדאוג?" הוא שואל אותי בילדותיות שמתאימה לו אך מעלה לי את העצבים כרגיל....
"לא קרה שום דבר חמור,אל תעצבן תהיה מוכן בערב" אמרתי וניתקתי.

YOU ARE READING
מסיכת הכאב
Adventureמוזיקה החיים שלי הדרך שלי לברוח מהמציאות ... קוראים לי ליה צוקר הורי עזבו אותי שלחו אותי לבית אומנה, הורי המאמצים קרעו אותי מכות , האקס שלי בגד בי עם החברה הכי טובה שלי... אז מה יכול להיות יותר גרוע ? כלום. שום דבר ליבי נסגר בפני אחרים אין יותר את...