Belongs to me!

Chapter-13-Leon

‏השיר מאוד ‏מומלץ
הדרך היחידה ‏לפרוס כנפיים, היא לפתוח את עצמך לשינוי שבתוכך
.🦋.💔.🦋.

‏״מה אתה עושה״ ‏ ‏צעקתי ‏והסתובבתי
‏״טום?״ שאלתי המומה ״אני ‏אמרתי לך מה יקרה אם אני ‏אראה דבר כזה!״ תום אמר ועומד לצידו מיכאל ‏שהופיע פתאום ״תודה גבר הקדמת אותי״ אמר מיכאל אל תום, עברתי את מבטי על הבחור שרק רקדתי איתו הוא נעמד מאחוריי ואמר ״מה הקטע שלך גבר?״ ‏שאל והתקדם אל עבר תום ״מה הקטע שלי אתה ‏נצמד לאחותי הקטנה״ אמר והתקדם לעברו גם ‏׳הנה זה מתחיל׳ חשבתי לעצמי ״בוא נתחיל להירגע אוקיי?״ אמרתי לשניהם ״הוא לא נצמד אליי אני זאתי שרק שרקדתי איתו״ אמרתי לעבר תום‏ שפתאום הסתכל עליי בפרצוף עקום ״מה״ שאל ״כן מה ששמעתה עכשיו תתרחקו מאחד השני״ ״לא הוא חייב לחטוף!״ אמר הבחור שלא הכרתי ודחף את תום ״מה זה?״ תום שאל ודחף אותו בחזרה והתחילה המכות וניסיתי להפריד ביניהם ‏״טום תפסיק!״ צעקתי הוא לא שמע אותי ״אתה מוכן לעזור לי!״ צעקתי אל עבר מיכאל שנהנה ‏מכל רגע ״הם עוד יורגו אחד את השני בבקשה״ ‏התחננתי
והוא התקדם לעברם והפרידו ביניהם בקלות מיכאל תפס את תום ואני תפסתי את הבחור ״תירגעי שניה אוקיי?״ שאלתי אך הוא לא היה ממוקד בי‏ הוא תפס בקבוק אלכוהול בידו ואמר ״הוא חייב לחטוף!״ זזתי אחורה אל תום ובקבוק אף על עברו  אך הספקתי לספוג את  ‏פגיע של הבקבוק
הבקבוק פגע בראשי ונפלתי לאחור ״ליאון!״ מיכאל ותום צעקו לעברי ״‏מה אתה עושה!״ מיכאל צעק ותפס את הבחור שפתאום אטפס על עצמו והבין מה הוא עשה בין רגע מיכאל היה כבר מעלה ואיבד את השליטה בגופו ‏״ליאון תישארי איתי״
טום צעק אך לא יכולתי לשמוע ״הראש שלי הוא כואב״ ‏אמרתי ״תנסה להישאר ערה!״ ‏צעק‏ ״מיכאל בוא חייבים לקחת אותה לבית חולים״ מיכאל קם וירים את גופי מי פה כבר ראיתי שחור.
‏ ‏ ‏ ‏פכחתי את ‏עיניי והדבר הראשון שראיתי זה את תום ואת ‏מיכאל ‏מניחים את ‏ראשם על רגליי כנראה הם נרדמו ‏הסתכלתי ‏מסביבי ובחנתי את החדר שכבר נראה לי מוכר,‏ הסתכלתי על הבקבוק מים על ‏שידה של ליד המיטה לא רציתי להעיר את שניהם ‏רציתי להגיע לזה לבד ‏או ‏שניסיתי להגיע לזה לבד ידי ‏נשלחה ‏אל הבקבוק אך לא אוכל כי ז׳וזה אחת לא נכונה וכבר העירה את ‏שני הגברים שלי שלא ‏רציתי להעיר ‏אך זה קרה ״ליאון?״‏ ‏שאלו שניהם ביחד שיט ‏הפעלתי את הבקבוק המים על הרצפה‏ ‏ ‏״כן כן ‏זה השם שלי תום אתה יכול ‏להביא את המים״ ‏אמרתי ‏בחוסר סבלנות ״כן בטח״ ‏הוא ‏קם ‏להגיש לי אותו ‏״תודה״ אמרתי ולקחתי כמה לגימות מהמים והסתכלתי על שניהם ונראה שהם חיכו למשהו ״מה?״ שאלתי אך לא היה מענה ‏״טוב היה כיף היה נחמד נלך הבית״ אמרתי וקמתי ‏הייתה לי סחרחורת קטנה ובאתי ליפול אך מיכאל בשנייה תפס ‏אותי ״את בסדר?״ שאל אותי קמתי והתרחקתי ממנו ״כ-כן אני סבבה למה שלא יהיה?״ ״‏ לא אממ פשוט״ ‏גרד בראשו כדי למצוא את התשובה הנכונה ‏חשבתי ״ש.. ‏אני חושב שכדאי שתישארי פה״  ״‏למה שאני אשאר פה״ פלטתי במהירות בלי לחשוב הבעת פנים והשתנתה ולא יכולתי לקרוא אותן‏ יותר ‏״את באמת שואלת את קיבלת מכה חזקה בראש את צריכה השגחה״ אמר‏ בבמהירות ״אני מרגיש טוב אני לא צריכה ‏השגחה ובטח לא ‏מימך״ ‏קבעתי אך אני לא חושבת שאני צריכה השגחה ‏מאף אחד ובטח לא ‏ממנו אני לא ‏איתן לו להכנס לחיים שלי ולהרוס אותם אני הצלחתי ‏לבנות אותם מאפס אז אני לא צריכה שמישהו יפרק אותם עוד פעם,  ‏הסתכלתי לעבר תום שעומד שם ולא מוצא את עצמו ‏״אני חושבת ‏שכדאי שנלך״ הסתכלתי על תום שבדיוק ‏הסתכל עליי ‏במבטו ‏שדר לי ‏דאגה שלא יכולתי לסבול ‏עברתי את עיניי לעבר מיכאל שעמד מולי ״וחוץ מזה אין לך מה לדאוג תום ‏״ישגיח״ עליי״
‏הסתכלתי לתוך עיניו ויכולתי להרגיש ‏איך עיניו שורפות את גופי ״תום אתה יכול ‏בבקשה לצאת אני צריך לדבר עם ‏ליאון בחידות״ דיבר על תום אך עיניו לא זוז מעייני אך תום לא זז מימקומו ״זה בסדר תום ‏תחקה לי בחוץ״ אמרתי ותום ‏יצא מהדלת,
‏ ‏מיכאל התקדם לעברי ויכולתי להרגיש את חום גופו ‏ידו של מיכאל ‏עברה ‏על פניי ״את לא מבינה איך דאגתי לך ״אומר בחם אך לא התרגשתי מי זה‏ ‏״תזיז.את.היד.שלך.ממני״ אמרתי ללא רגש ‏״תדבר!״אמרתי ‏כשאזיז את ידו ״אני רוצה ‏שתהיי לצידי״ ‏התפוצצתי מצחוק כאילו ספר בדיחה ״אתה צוחק עליי נכון?״ שאלתי אותו מחייכת מול ‏פנו הרציניות ״אני נראה לך צוחק?״ ‏״לא אבל אתה גם לא רציני אני לא יהיה לצידך אף פעם״
‏״אני חושב שלא הבנת אותי נכון אני דורש שתהיי לצידי ותהיי״
‏באיזה חלק לא הבנת באף פעם אני לא ‏יהיה לצידך אף פעם גם אם תכריח אותי זה לא יהיה מרצוני״ ‏בחיים לא חשבתי שדרשו ממני להיות שם בשביל מישהו, אני תמיד יהיה שם שאני רוצה ושאני צריכה לא למישהו שיעשה לי נזק
‏״אתה לא באמת צריך אותי יש לך ‏אלפי בנות אתה לא צריך אותי״ ‏אמרתי וזה מה שהקולות בראש שלי ‏בימים האחרונים
״‏בכל אלפי הבנות האלה אני רוצה אותך רק אותך את פשוט לא יוצאת לי ‏מהראש״ כל הראש שבכל צרוד שצעק לי שהוא פשוט דובר אמת אבל לא יכולתי להאמין לזה ״אני לא רוצה אותך אני לא צריכה אותך ‏זה ההבדל בינינו״
‏התרחקתי אל הדלת והתכוונתי לצאת ״‏את עוד תראי ‏אני לא אוותר עלייך את עוד תהיי שלי״ ‏הוא אמר את המילה אבל אני רציתי לסיים את המילה האחרונה שלי ‏״אני לא ‏אוותר לך ‏תצטרך עוד להתאמץ אך בסוף אתה תוותר״ ואם המילים האלה יצאתי מהדלת ולא הסתכלתי לאחור.