love him (hyunlix)

ההתחלה

יאאלה הסיפור הראשון שלי מקווה שתהנו:
ודת מבט כללית:
פליקס התעורר, השעה הייתה כבר 7:30
" פליקס תתעורר אם תמשיך לישון אתה תאחר" אימו צעקה אליו מהמטבח
" הנה אני ער" הוא אמר .
פליקס היה ממש עייף אבל הוא לא יכל להבריז מהלימודים בגלל שהיום היה היום הראשון
פליקס התארגן והתקשר לג'יסונג בגלל שהוא היה אמור לאסוף אותו.
"נו אתה מתרגש?" שאל פליקס את ג'יסונג
"לא כל כך" ענה לו
"אתה מתכוון לאסוף אותי כבר" שאל פליקס
"תהיה למטה עוד 3 דקות" אמר ג'יסונג וניתק
כשהגיעו לבית הספר הם פגשו את שאר החברים שלהם
" היי סונגמין, היי אייני " אמר פליקס
"היי ליקס" החזירו לו
"נו אתה מתרגש?" שאל סונגמין את פליקס
"האמת שלא" ענה
------------------------------
"פליקס בוא כבר " אמר ג'יסונג
" אנחנו נפספס את ההפסקה ככה"
"תן לי לסיים את המשימה ואז" פליקס רטן
פליקס וג'יסונג היו חברים טובים, הם למדו במגמת מדעי המחשב, לא הייתה סיבה מיוחדת הם פשוט אהבו את הנושא
" אז נפגשים מחר בערב בסוף?" שאל סונגמין
"כן מינני" ענה פליקס. מינני היה שם חיבה שהם נתנו לסונגמין.
" רגע אבל איזה מסעדה?" שאל סונגמין
" אני לא בטוח מה השם שלה אבל היא נמצאת מול התחנת אוטובוס של הבית של אייני" אמר ג'יסונג
--------------------------------------------------------------
יום לאחר מכן
ג'יסונג היה היחיד בחבורה שגר ליד פליקס וגם הוא היה היחיד שהיה לו רשיון.
ובגלל זה פליקס בקש ממנו לאסוף אותו למסעדה
" סורי ליקס אני לא יכול להסיע אותך פשוט אני קודם מקפיץ את אח שלי וחברים שלו לאיזה משחק... אני הבטחתי לו" אמר ג'יסונג
"אוף האן אתה יודע שאני מסתבך עם אוטובוסים" אמר פליקס
" היי ליקס אם תרצה אני יכול להחזיר אותך באוטו"
" אוקיי, תודה האן" אמר פליקס
'אני חושב שהגעתי' אמר פליקס לעצמו וסרק את התחנה
פליקס עלה על האוטובוס ושם לב שהוא היה מפוצץ.
למזלו הוא מצא מקום פנוי והתיישב ליד החלון, הוא הוציא את האוזניות, שמע שירים והסתכל מבעד לחלון.
האוטובוס חלף על גבי המון תחנות, המון אנשים נכנסו אל האוטובוס והמון יצאו מהאוטובוס.
הוא שם לב שמישהו מגיע לכיוונו שערו היה שחור והוא לבש ג'ינס כחול וחולצה אובר סייז
"אני יכול לשבת פה" שאל שחור השיער
"כן בטח" ענה פליקס
פליקס שם לב ששחור השיער היה גבוה ממנו
הוא שם לב שהיה לשחור השיער נקודת חן מתחת לעין ומצא את הנקודה הזאת כחמודה.
------------------------------------‐-------------------------
כשהגיעה התחמה שבה פליקס היה צריך לרדת בה הוא נתן חיוך לשחור השיער ושחור השיער החזיר לו חיוך
'איזה חמוד' חשב שחור השיער
'איזה מטומטם אני' חשב פליקס לעצמו
'למה החיוך הזה היה טוב'
המחשבות שלו התפוגגו כשהגיע למסעדה והתחיל לדבר עם חברים שלו.
פליקס הגיע באיחור בגלל שהאוטובוס התעכב.
"טוב שנזכרת להגיע" עקץ סונגמין את פליקס
"מינני" אמר פליקס בקול מאיים ואז הלך לחבק אותו.
אחרי שהם הזמינו את האוכל פליקס שם לב שג'יסונג בהה במלצר
"האן" לחש פליקס
" אתה בוהה" אמר ונתן לו מרפק בצלעות
" ליקס"
"למה זה היה טוב" אמר ג'יסונג
"ובכלל לא בהיתי"
"אז בגלל המלצר רצית שנבוא למסעדה הזאת?"
אמר ג'ונגאין
" לא אייני די " אמר ג'יסונג
המלצר התקדם לכיונם ״תרצו להזמין״ שאל
הם הינהנו וכל אחד הזמין
״אני אשמח לפסטת רוזה בצורת פוטוצ׳יני״ אמר ג׳יסונג
״בטח״ ענה המלצר עם חיוך
ג׳יסונג החזיר לו חיוך הוא היה היחיד ששם לב אל החיוך ושמח לגבי זה
---------------
פליקס לא יכל להפסיק לחשוב על שחור השיער, לא משנה מה עשה המחשבות לא יצאו לו מהראש.
היו לו כל מני מחשבות
כמה ששחור השיער גדול ממנו, כמה שהוא יפה, איפה הוא לומד(הוא לא למד עם פליקס בתיכון), אם הוא גדול ממנו בהרבה או במעט.
--------------------------
כעבור כמה ימים פליקס היה בדרך לספריה להשאיל כמה ספרים ולפגוש את חבריו.
הוא לקח הפעם את האוטובוס כיוון שנסע בקו הזה כבר המון פעמים והיה בטוח שלא יסתבך.
האוטובוס היה מלא, לכן פליקס התיישב אל יד מישהו שלא הכיר.
״היי... אני יכול לשבת פה״ שאל פליקס
״כן בטח״ ענה קול מוכר
פליקס זיהה את הקול מיד , זה היה הקול דל המלצר שלהם מלפני כמה ימים
״ רגע״ אמר פליקס
״לפני כמה ימים במסעדה״
״לא היית המלצר שלנו״ שאל
״דווקא הייתי״ ענה המלצר
״ אתה בדרך לספריה״ שאל פליקס את המלצר, הוא שם לב לספרים שבידיו
״כן" ענה המלצר
״בשיביל שזה לא הראה מוזר שמי הוא מינהו״ אמר המלצר
״אבל אני מעדיף שתקרא לי לינו״ אמר
פליקס הנהן
״פליקס״ אמר
״אבל חברים שלי קוראים לי ליקס"
"אז לקרוא לך ליקס?" שאל מינהו בהיסוס
"כן בטח, אם אתה רוצה" ענה פליקס.
שניהם ירדו בתחנה שהייתה הכי קרובה לספרייה .
כשנכנסו לספרייה נפרדו וכל אחד הלך אל חברים שלו
"ליקס"
"בוא אני אראה לך איפה התיישבנו" אמר ג'יסונג
בדרך פליקס שם לב למינהו וחבריו אבל עדיין לא אמר על זה שום דבר
" האן" אמר פליקס ולקח אותו שני צעדים אחורה
"מה הפעם ליקס" ענה ג'יסונג בכעס
"יש כאן מישהו שאתה מחבב" לחש פליקס
ג'יסונג סרק את הספרייה עד שמצא את מינהו אבל הוא לא יחס לזה שום דבר
"אתה תלך להביא ספאים או אני" אמר ג'יסונג בעצבניות
" אם אתה מתעקש, אני אלך"
פליקס הלך לחפש ספרים בנושא שפת פייתון (שפת מחשב) כשהוא שם לב ששחור השיער מהאוטובוס נמצא שם.
שחור השיער לא הבחין בו ולכן פליקס החליט לעקוב אחריו טיפה.
לפתע שחור השיער הסתובב לכיוון פליקס,
פליקס היה בטוח ששחור השיער ראה אותו.
מינהו התקדם לכיוון שחור השיער, נתן לו חיבוק והתחיל לדבר איתו
פליקס לא יכל לשמוע מה אמר אבל הבין שהם היו חברים טובים, הוא החליט להניח להם וחזר לג'יסונג
"נו אתה ראית את מינהו" אמר פליקס
"קוראים לו מינהו? איך אתה יודע?" שאל ג'יסונג בבילבול
"פגשתי אותו באוטובוס"
ג'יסונג חשב שהשם מינהו זה שם חמוד.
אחרי בערך חצי שעה של למידה פליקס הבחין במינהו שחור השיער ועוד מישהו שלא הכיר התקדמו לכיוון השולחן שלהם
"היי ליקס" אמר מינהו
"היי לינו" החזיר
"אני רואה שיש איתך חבר" אמר מינהו ונתן חצי חיוך
"האן אתה רוצה להציג את עצמך" סינן פליקס לג'יסונגנ
"טוב, אני ג'יסונג" אמר אם חיוך אל מינהו
והם פתחו בשיחה משלהם
"אז קוראים לך פליקס" אמר שחור השיער אל
פליקס
"שם יפה" אמר וחייך
אחרי ה"ביקור" של שחור בשיער ומינהו
פליקס וג'יסונג לא הצליחו ללמוד.
"הוא יודע מה שמי" אמר לג'יסונג
"ואני לא יודע מה שמו"
"פליקס תזכור פעם הבאה תשאל אותו מה שמו" אמר ג'יסונג מנסה לעודד את פליקס
--------------------------------------------------
כעבור כמה ימים פליקס היה צריך לסוע לג'ונגאין בשיבל לאסוף את הספרים שהוא השאיל מאחיו
פליקס הגיע אל התחנה והבחין בשחור השיער.
הוא לא ניגש אליו כי שם לב שהוא היה בשיחה
"לא צ'אני" אמר
"אני לא הולך גם לספרייה וגם למשמרת בבית זה כבר יותר מדי וגם לא היה לי מספיק זמן"
'הוא עבד בבית קפה?' חשב לעצמו פליקס
פליקס התיישב והתחיל להתכתב עם ג'יסונג בשביל שיעביר לו את הזמן
"היי סאנשיין" אמר קול מוכר
פליקס מיד הבין ששחור השיער אמר את זה והוא הסמיק
"סאנשיין?" שאל בבילבול
"כן" אמר ומשך בכתפיו
"אתה הספקת להמציא לי כינוי ואני עדיין לא יודע מה שמך" אמר פליקס
"חיכיתי שתגיד את זה, שמי היונג'ין" אמר
״שם יפה״ אמר פליקס עם חיוך קטן
״אז אתה פנוי מחר בערב?״ שאל היונג׳ין
״לצערי לא, קבעתי ללמוד עם חברים״ אמר פליקס בנימה עצובה
״אוי״ אמר היונג׳ין ועשה פרצוף עצוב
״האוטובוס שלי בידיוק הגיע ביי סאנשיין״
״ביי היונג׳ין״ החזיר לו פליקס
פליקס סוף סוף ידע את שמו .
טוב נגמר הפרק הראשון!!
איך היה??
סליחה שהוא היה יחסית קצר אבל תתמודדו נכון?
הכינוי סאנשיין ממש קרינג׳ לי אז תגידו אם אתם רוצים שאשנה את זה או לא